זְרִיחָה
* , ש"נ, — שה"פ מן זָרַח: שער חריסית שהוא מכוון כנגד זריחת החמה (ירוש' ערוב' ה כב ג). במנחה צריך אדם לומר יה"ר מלפניך יי' אלהי שכשם שזכיתני לראות חמה בזריחתה כך תזכני לראות בשקיעתה (מד"ר בראש' סח). — ואמר הפיטן: כרואה זְרִיחַת השמש על הארץ מראה כהן (מוס' יוה"כ, כאוהל). — °וזריחת שחר: זמירות רנני תעירו בבקר בבקר ודרך מקדש מעט תדריכו, זְרִיחַת שחרים בעלות עמוד השחר לשכני תדרשו ושמי תמליכו (אזהר' ר"י ברצלוני, את קולך).