חֲבָטָה

* , חַבָּטָה1, ש"נ, — כמו *ב. חֶבט:  יש חבטה בפחות מעשרה  (ב"ק נ:).  צריך לתפוס הערבה לבדה להכיר שהיא חובה ובשעת החבטה יטלנה בפני עצמה  (שו"ע או"ח תרסד ז).



1 כך הברת הספרדים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים