*, ש"ז, — הפעולה שעושה החביטה בגוף, Schlag;  coup;  shock:  בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו  (ב"ק נ:).  ואם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל אלא חבט לפיכך אם נפל שם שור ומת וידוע שלא מן  החבט מת כגון שהיו בו הרבה ספוגין ונפל על הספוגין  (לבוש, נזקי ממון תי יז).  — ובהשאלה:  אלו פתרוני קדמונינו אשר נכונו בזו השמועה ואעפ"י כי מי שחבט בה כמה חבטין ולא עלה בידו כלום  (תש' הגא', הרכבי תשה).  שחובט בה כמה חבטים על ידי קנין שאינן כעד מפי עד השטר' לר"י ברצלוני נו).  (ומשנה זו)  כבר חבטנו עליה כמה חבטים במקומה אבל אין כאן מקומה  (שם סג).  כמה מן המחברים שחבטו כמה חבטים וכו'  (הוא, ספר העתים 155).