ג. חָבַל

1, — קל לא נהוג.

— פִע' חִבֵּל, —  חִבְּלָה האשה את הוְלָד, נִתְעַבְּרָה בו, empfangen; concevoir; conceive : תחת התפוח עוררתיך שמה חִבְּלָתְךָ אמך שמה חִבְּלָה ילדתך שה"ש ח ה. — ובהשאלה, חִבֵּל מזמות, תחבולות, עִבֵּד את מוחו עד שעלו בו מחשבות בפרט של תחבולות: הנה יְחַבֶּל און והרה עמל וילד שקר תהל' ז יה.

— הִתפ', °הִתְחַבֵּל, — חבל תחבולות: ובראות אספסיינוס את תחבולות יוסף ויתחבל2 גם הוא ויעש במרמה ביהמ"ד ילינק ג, מעש'.  ואם אי אפשר בלתם שלא יסבל העלול מבלי מרחץ ראוי שתסתיר החבורה וכו' או להתחבל בדבר אחר מן התחבולות האפשריות קאנון ד ד א ה.  כי בחכמה יהיה האדם מתחבל ומערים כדי שינצח בחכמתו למי שחולק עליו פי' משלי לזרח' הלוי ח יב.  שהם (הרשעים שבעיר) יולידו ביניהם קטטות ומריבות ויתחבלו על אנשי העיר לעונשם ממון שילשינום למלך שם יא יא.  יהיה להם תמיד תוחלת ממושכה היותי נאות להם בדחיות שאתחבל להמשיך ולדחותם פענח רזא, לך לך.  אז נתן אייבשיצר עינו במעותיו של הנער והתחבל לאמר לו בדרך עצה טובה בני אל תוליך מעותיך עמך בדרך מסוכנת כזו התאבקות ר"י עמדין עם ר"י אבשיצר.  כשידע ושמע המון השמועה כי באה מפפד"מ על אדות קמיעותיו ויתחבל וישם דבר בפי תלמידו נאמi ביתו בעת ההיא שם.  הנה האיש הזה רצה להתחבל במורי אלים, כתב משה מיץ.  ולהשיב למתחבלים כנגדנו בהקשים נצוחיים הקד' מעין גנים ליש"ר מקנדיה.



1 בערב' חבל حبَل.

2 אולי צריך לקרֹא וַיְתַּחְבֵּל, מן °תִּחְבֵּל.

חיפוש במילון: