1, ש"ז, מ"ר חֲבָלִים, סמי' חֶבְלֵי, — כאב, בפרט כאב של האשה היולדת,  Wehen (der Gebärerin);  douleurs (de l`enfantement); labour-pains: בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חֵבֶל לה והמליטה זכר ישע' סו ז.  ונבהלו צירים וְחֲבָלִים יאחזון כיולדה יחילון שם יג ח.  מה נחנת במקור נדפס 'נחנתי' בבא לך חֳבָלִים חיל כילדה ירמ' כב כג.  חֶבְלֵי יולדה יבאו לו הוש' יג יג.  חבלי נקבה (כשנולדת נקבה) מרובין משל זכר נדה לא..  כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בַּחֲבָלֶיהָ ישע' כו יז. תכרענה (האילות) ילדיהן תפלחנה חֶבְלֵיהֶם תשלחנה איוב לט ג.  — ובהרחבה, בכלל צער ויסורים קשים: אפפוני חֶבְלֵי מות ונחלי בליעל יבעתוני תהל' יח ה.  מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים סנה' צח:.  שעל ידי היין נקנסה עליו מיתה וגרם להביא חבלי מות לעולם מד"ר במד' י.