*1, מלת קריאה, במשמ' צער ויגון, leider; malheur; pity : ר"ש בן מנסיא אומר חבל על שמש גדול שאבד מן העולם שאלמלא [לא] נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים וכו' (סנה' נט:). אמר בן עזאי חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את רבי עקיבא (נדר' עד:). חבל על בן עזאי שלא שימש את ר' ישמעאל (חול' עא.). שהיה רואה (משה) בסבלותם ובוכה ואומר חבל לי עליכם מי יתן מותי עליכם שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט (מד"ר שמות א). אמרו רבותינו חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס כלומר הצדיק הזה (שמת) לא מל (שם דבר' ב). אמר לו חבל עליך קיסר מה אם אתה מתיירא מבני אדם שכמותך אני לא מתיירא ממלך מלכי המלכים הקב"ה אלהי עולם (שם איכ', מעש' במרים)
1 משקל אֲבָל, כן הקריאה המקובלה, וכך נקוד במה"ג בראש': חֲבָל על תרין שמשין טובין וכו'. — בכתבות של מתים בתדמור מתחיל כל שורה בהמלה חבל כמו על מצבות היהודים פ"נ: חבל נורבל ברתימא וכו' (RA 4, VIII, 254).