א. חֹבֵל

ש"ז, מ"ר חֹבְלִים, — א)  מי שעוסק בחבלי הספינה, ובכלל מַלָּח, Schiffer;  matelot   mariner:  ירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חֹבְלֵי הים (יחזק' כז כט).  ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חֹבְלָיִךְ  שם ח.  הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וְחֹבְלָיִךְ מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכו' לקול זעקת חֹבְלֶיִךְ ירעשו   מגרשות (שם כז כט).  — רַב הַחֹבְלִים, השר הממונה על הספינה,  Schiffskapitän;  capitain:  ויקרב אליו רב החֹבַל ויאמר לו מה לך נרדם  (יונ' א ו).  — ב)  עי' חוֹבֵל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים