חַבְרוּר

*, ש"ז, — חבר של חבר: אמרה לו בתו (של רבי יוסף לר"י) פסוק לי מזוני פסק לה וכו' פסוק לי שיראי אמר לה שיראי למה אמרה לו לך ולחברך ולחברורך (כתוב' סה.).

חיפוש במילון: