ב. חֵמָה
, ש"נ, מ"ר °חֵמוֹת, — כמו חֶמְאָה: ברחץ הליכי בְּחֵמָה1 וצור יצוק עמדי פלגי שמן (איוב כט ו). — ואמר המשורר: רבו ניביו משמן גם חלקו אמרי פיו מֵחֵמוֹת, ובתחבולות שכלו תמצא נופת מסוך עם מי חמות (רמב"ע, תרשיש א קמה).
1 כבר התנגחו בפרוש מלה זו הקדמונים, אך הסכמת רוב הקדמונ' והחדשים שהוא כמו חמאה.