*, ש"ז, — שה"פ מן חִמֵּם, ברגש התאוה הבשרית: שבא לידי חימום (תוספתא נדה ב ט).  מאכילין אותו (את הכ"ג) סלתות וביצים כדי למסמסו אמרו לו כ"ש שאתה מביאו לידי חימום (יומ' יח.).  נגיעה (בהאמה) מביאה לידי חימום וחימום לידי יצר החשק (כלה רבתי ב).  שהיו אומרים לי קמיע היא צריכה חימום היא צריכה (מד"ר בראש' מה).  וישכב עם איזו נקבה שימצא בשעת הערת חמומו אם יהיה לו עתות הערת חמום (מו"נ א עב). — וחֹם רגש היגון הגדול: כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה (מו"ק כד.). — ובכלל, כח פעולת דבר מחמם: שהחימום יפה למכה (מד"ר בראש' מח).  יש ליסודות ולשמש ולירח ולכוכבים פעלים על דרך החמום והקירור וההרטבה והיובש (כוזרי א עז).