1, ש"נ, מ"ר חַמּוֹת, — א) בזמן הקדום רק במליצה שֶׁמֶשׁ, Sonne; soleil; sun: וחפרה הלבנה ובושה הַחַמָּה כי מלך יי' צבאות בהר ציון ובירושלם (ישע' כד כג).  והיה אור הלבנה כאור הַחַמָּה ואור הַחַמָּה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים (שם ל כו).  מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כַּחַמָּה (שה"ש ו י).  קדר הלכתי בלא חַמָּה (איוב ל כח).  —  ומצוי אח"כ בדבור הרגיל של העם: ואת הצונן (נותנים) בחמה בשביל  שיחמו (שבת כב ד).  אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה (ר"ה ב ו).  הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותו (נדר' ג ז).  אחד (עד) אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב (סנה' ה ג).  ושאין לה (להסוכה) שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה (סוכ' א א).  התחילו הם (ר"א בן עזריה ור"ע לקרא ק"ש) וכבר היתה החמה על ראשי ההרים (ירוש' ברכ' א ה).  מקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אילו פני מזרח (שם ערוב' ה כב  ג).  מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה (שם ר"ה ב נח.).  אחד עשר יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה (שם:).  שבשעה שהחמה זורחת היו הניצוצים מנתזין ממנה (שם סוט' ב יח.).  ובשחרית זרחה החמה והכיר פתחה של מערה (שם יבמ' יו יה ד).  עושה לה צל והיא גדילה מחמתן (שם שבי' ב לג ד).  עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שהחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין (ברכ' ו:).  נכנסו לביה"כ והתפללו של מוצאי שבת בשבת ונתפזרו העבים וזרחה החמה (שם כז:).  הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה (שם נט:).  לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית (ערוב' נו.).  חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב (שם).  חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מהרקיע ובלילה למטה מן הקרקע (פסח' צד:).  בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין תמוז אב ואלול מהלכת ביישוב כדי לבשל את הפירות תשרי מרחשון וכסלו מהלכת בימים כדי לייבש את הנהרות טבת שבט ואדר מהלכת במדבר שלא לייבש את הזרעים (שם).  אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן (יומ' כח:).  שלשה נקדמה להם חמה בעבורן משה ויהושע ונקדימון בן גוריון (תענ' כ.).  כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשים (ב"ב פב.).  כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה כבתקופת תמוז וכל א' וא' מבעט בסוכתו ויוצא (ע"ז ג.).  מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים (שם:).  כיון ששקעה עליו (על אדה"ר) חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובהו (שם ח.).  בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה נתנגבה הארץ (מד"ר ויקר' לה).  —  *הַחַמָּה קופחת, מכה: שאין החמה קופחת על ראשו של אדם אלא בשעת קציר (ירוש' יבמ' יה יד ד).  שחמה מכה בעת הקציר (מד"ר רות, בובר ב כג).  תינוקות של בית רבן משמר הרב אותם שלא יצאו ויטבעו בנהר וכדי שלא יבאו ויכו זה את זה וכדי שלא תכה אותם החמה (תד"א כ).  —  *נץ, הנץ החמה: ויהי באשמורת הבקר זה היה עם הנץ החמה (מכי' בשלח ד ה).  למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן נכנס לחדרו בלילה אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה ואמר לגדול העמידני בשלש שעות בא קטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול (שם).  משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל (ירוש' ברכ' א א).  כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה (פסח' צג:).  אחד אמר קודם הנץ החמה ואחד אומר לאחר הנץ החמה עדותן בטלה (סנה' מב.).  – *ודמדומי חַמָּה: בשלקטום (את התאנים) עם דימדומי החמה (ירוש' מעשר' ד נא:). בשניקבר עם דמדומי החמה (שם הור' ג מח.. יקרב של שחר עם הנץ החמה ושל בין הערבים עם דמדומי החמה (שם פסח' ה לא ג).  לאחד שהיה מהלך בדרך עם דמדומי חמה ובא אחד והדליק לו את הנר וכבה (פסיק' דר"כ, קומי אורי).  —  *שקיעת הַחַמָּה: משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין (פסח' צג:).  —  *גלגל חַמָּה: התחיל גלגל חמה לשקע ותחלת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות (ירוש' ברכ' א ב:).  מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים (יומ' כ:).  אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותה מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה (ב"ב יו:).  א"  בנאי נסתכלתי בשני עקביו (של אברהם) ודומים לשני גלגלי חמה (שם נח.).  זה יהושע וכו' שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו (מד"ר בראש' ו).  זוז עוף טהור הוא ובשעה שהוא פורח מכסה גלגל חמה (שם יט).  שחזר גלגל חמה לאחוריו בימי חזקיהו (שם אסת', פתיח' פרש' ג).  —  *סריס חַמָּה, עי' סריס.  — והחַמָּה ביחס לזמן תקופתה שלפיה הוא חלוף השנים: נמצינו למדין שישראל מונין ללבנה והגוים לחמה (מכי' בא, מס' דפסח' א).  שנים וחמשים שבתות יש בשנת החמה (מד"ר במד' יד).  חשבון ימות החמה שס"ה ימים ורביע יום תקופת שנת החמה ארבע מתשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה (פדר"א ו).  שאין לך חדש מעיקרו כי אם ללבנה בלבד ואשר אומרים חדשי חמה או חדשי שנת החמה הוא הרחבת הלשון וכו' או מפני שחדשי חמה קרובין במדתן לחדשי לבנה או מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש מחדשי חמה וקראו לחלק אחד מי"ב חלקים בשנת חמה חדש מפני שהלבנה מתחדשת בכל חלק מהן (ספ' העבור לר"א בר חייא ב א).  שנת החמה יש מחכמי ישראל שאומרים שהיא שס"ה יום ורביע יום שהוא שש שעות ויש מהן שאומרים שהוא פחות מרביע היום (רמב"ם, קדוה"ח ט א).  כי המהלך הנראה לחמה במזלות ע"פ הקו המורה הזה בכל זמן קצוב הוא שיקרא המהלך האמיתי בזמן הקצוב ההוא (יסו"ע לר"י ישראלי ג א).  — לקתה הַחַמָּה, קדרה: וכשהחמה לוקה סימן רע לגוים וכו' וכשהלבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל (מכי' בא, מס' דפסח' א).  בזמן שהחמה לוקה סימן רע הוא לכל העולם כלו (סוכ' כט.).  בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב ב"ד שמת ולא נספד כהלכה וכו' ועל שני אחים שנשפך דמם כאחד (דא"ר ב).  — וחַמָּה בתור אחד המזלות שהאמינו לפנים שיש להם כח ושלטון על העולם: ואלה הן כוכבים בעולם שבעה חמה 2 נוגה כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים (ספ' יצירה ד ד).  חמה ממונה על המאור ועל החשך להבדיל בין היום ובין הלילה (בריתא דר"ש ט).  כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות ושמן כל"ש צמח"ן כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה נוגה והם משרתים לשבעה ימי השבוע (פדר"א ו).  שעה ראשונה של ד' בשבת שימש שבתאי ובשנייה צדק ואחריו מאדים ואחריו חמה ואחריו נוגה ואחריו כוכב ואחריו לבנה וכו' (רש"י שבת קכט:).  מזל כוכב הוא סופר של מזל חמה  לכתוב דרך הילוכו ותקופותיו ומצוי אצלו תמיד (שם קנו.).  כוכב חמה הוא ממוסך ומתהפך וכו' ובחלקו נשמת האדם וכח הבינה (ראב"ע, ראש' חכמה ד).  ודע ששלש שעות הראשונות שמשרתים חנ"ך (חמה נוגה כוכב) טובים ללמוד לפי שהחמה לו כח בחכמות ובנבואה ובשררה והנהגת הגוף וייחס אליו הכח החיוני ונגה יש לו כח ההשקט והשמחה וכו' וכוכב מעורר דברי ריבות ולו כח לצבור ממון ולעשות חיל (פרדס רמונים לרש"ט שפרוט, סדר נזיק').  תקח קולמוס מכסף צרוף ביום ה שבו יום צדק ושמרהו ותעשה דיו ממימי וורד וכרכום ביום ד' יומו של כוכב הממונה על החכמה וחן ותעשה קלף שיהא תכלית עבודו ביום א' שהוא יומו של חמה הממונה על השולטנות וכאשר יהיה הכל מתוקן לפניך תחל כתיבתו יום ב' בשעה ראשונה מן היום (מגי' סתר', מיוחס להרמב"ם).  ומגלגל מאדים כח הגבורה והכעס ומגלגל חמה כח הידיעה והזכירה ומגלגל נוגה כח התאוה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 55).  שבתי ומלאכו והוא נפשו קפציאל והשני צדק ונפשו צדקיאל והשלשי מאדים ונפשו סמאל והרביעי חמה ונפשו רפאל והחמשי נוגה ונפשו ענאל והששי כוכב ונפשו מיכאל והשביעי התחתון לבנה ונפשה גבריאל ועליהם שולטים המזלות שני מזלות בכל כוכב חוץ מחמה ולבנה שאין שולט עליהם כי אם מזל אחד לכל אחד (משנ' חסידים, המלאכים והרקיע א).  מיכאל על שבתי ממונה ברכיאל על צדק ממונה גבריאל על מאדים ממונה רפאל על חמה ממונה חסדיאל על נוגה ממונה צדקיאל על כוכב ממונה (רזיאל הגדול יז).  סמאל (ממונה) על רקיע מאדים רפאל על רקיע חמה ענמל על רקיע נוגה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 34).  — ובמשמ' *חֹם, בפרט חֹם השמש: ישב לו בחמה וצינה כדי שיצטער (ירוש' יומ' ח מד ד).  השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה (פסח' קיב.).  כפתו בחמה ומת בצינה ומת חייב סוף חמה לבא סוף צינה לבא פטור (סנה' עז.).  מלך בשר ודם יש לו כמה מקומות אחד של חמה ואחד של צינה (דא"ר ב).  ששה דברים מחזירין את החולה לחליו וכו' התגלחת והחמה והברד והשחלים והגרגיר (פרקי רבנו הקדוש ו).  בניסן שהוא כשר לצאת בו לדרך לא חמה קשה ולא צנה קשה (מד"ר במד' ג).  היכן אני משכים בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה (שם שמות ג).  — * וימות החמה, עונת השנה שחֹם השמש שולט בו, והוא הקיץ, והוא ההפך מימות הגשמים: אלו מפסיקין לפיאה הנחל  והשלולית וכו' בימות החמה ובימות הגשמים (תוספתא פאה א ח).  ואלו הן ימות החמה משתיעקר תבואה מתוכה (שם טהר' ז ג).  בימות החמה חמ  מהלכת בגובה של רקיע לפיכך כל העולם כולו רותח ומעיינות צוננין בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעיינות רותחין (פסח' צד:).  — והשם חַמָּה בלבד: כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה (מעשר' ג ז).  נחיל של דבורין פורסין עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים (ירוש' שבת ד ז.).  מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים (פסח' כו.).  — ב) כמו חֹם, Wärme, Hitze; chaleur; heat: מקצה השמים מוצאו (של השמש) ותקופתו על קצותם ואין נסתר מֵחַמָּתוֹ (תהל' יט ז).  — *וביחוד חֹם יותר מהרגיל המתעורר בגוף בע"ח, חם של חלי, קדחת, Fieber; fièvre; fever: מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל ר' חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים וכו' אמר להם לכו שחלצתו חמה וכו' באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות (ברכ' לד:).  חלצתו חמה נותנין לו כל ז' להברותו (שבת קלז.).  אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה (נדר' מא.).  קור וחום חמה חכאכית (מד"ר בראש' לד).  מלמד שהכניסה בו שרה (בישמעאל) עין רעה ונכנסה בו חמה ואכאבית (שם נג).