חֲנִיטָה

°, ש"נ, — שה"פ מן א. חָנַטוהחניטה הנה היא סמים שמערבים ועושים אותם למת בלבד (השרש' לריב"ג, חנט).  רופאי מצרים המה ידעו עוד בימי יוסף מלאכת החניטה אשר כל חכמי רופאי זמננו לא ידעו הגם עתה (שבי"ע א, מצרים).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים