*, ש"נ, — שה"פ מן חָנַק, ובפרט אחת מתוך ארבע מיתות בי"ד:  כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נידונין בקלה וכו' הנהרגין (שנתערבו) בנחנקין רבי שמעון אומר (נידון) בסייף וחכמים אומרים בחניקה (סנה' ט ג).  בת כהן שהקילה התורה באירוסיה שתהא בשריפה אינו דין שנקל עליה בנישואיה שתהא בחניקה (ירוש' שם ז כד:).  חמותו ונעשית אשת איש הרי זו בשריפה אשת איש ואח"כ נעשית חמותו בחניקה (שם ט כז:).  מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו מי שנתחייב חניקה או טובע בנהר או מת בסרונכי (סוט' ח:).  — °חֲנִיקַת הרחם, מחלה  Hysterie:  ואם יתנו אותו (את חלב חתול הבר) בטבור האשה הוא טוב להחזיר למקומה הרחם היורדת למטה והאשה אשר תריח בו פעמים רבות תפול בנקלה בחולי חניקת הרחם (שלטי הגבור' נ).  חניקת הרחם יקרה לנשים עם כמה מקרים רעים ונוראים (מעשה טוביה, גן נעול ז).