חַנְקָן

°, ש"ז, — א) שֵׁם עוף:  החרטום העליון של החנקן כפוף בראשו כחכה ולפניו שן אחת חזקה מעל נחיריו שוכבות שערות קשות אין לו כח רב ברגליו וכו' כי החנקן יצוד תשעה שרצים וחורז אותם חיים על קוץ אחד ובהמשך הזמן יאכלם לאחד אחד וכו' יש עשרים וחמישה מיני החנקן הנפוצים על פני כל הארץ וששה מהם שוכנים באירופה (תוה"ט לאברמויץ, העוף).  — ב) °כנו החדשים בשם זה לאחד הגופים שמורכבים מהם המים, Azot. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים