א. חָסַד

קל לא נהוג. — *חֲסוּדָה, עי' *חָסוּד.

—  הִתפ', הִתְחַסֵּד, —  א) הִתְחַסֵּד עם פלוני, התנהג בחסד אתו: עם חסיד תִּתְחַסָּד עם גבור תמים תתמם ש"ב כב כו. —  ובמשמ' °עשה לו חֶסֶד: בחסדו של בורא וטובו שהתחסד אלינו והטיב לנו אגר' תימן להרמב"ם. ופייסו קצת הקהל למוכר שיתחסד עמהם ושימכר לז' ומחצה שו"ת רשב"א תקצ. ואחר אשר קנה הבתים הנזכרים באתה אצלו אחת מנשי ראובן הנזכר ובקשה ממנו שיתחסד עמה ושימכור לה החצי  בבתים אשר קנה שו"ת ריב"ש קעט. ומצד אחר עשה מתנה מהשכירות לשמעון או לבנו כנהוג ולפי שראובן היה צריך הבתים לדור בהם נתחסד שמעון אצלו להשכירם לו לסך מאתים זוז בשנה שו"ת הר"נ גירונדי כט. כאשר נקבצו נושי בפעם האחרונה לכלכל במשפט וביושר את דבר סדר תשלומי חובותי וכו' התחסד בעל כחו אתי מא"ג, קרית ספר יח. —  ובמשמ' °הראה א"ע חסיד, צדיק: ואין מי שיחלוק על זה זולת המתעשקים הרוצים להתחסד רש"ט שפרוט, פרדס רמונ' ה. שהיה נמרוד מעלה עולה ליי' מצידו כדי להתחסד ולהראות את עצמו עובד אלהים כי בזה ימשיך לב העם יותר אחריו ר"י אברבנאל, נח. ראיתי איזה אנשים המתחכמים ולא בחכמה המתחסדים ולא ביראת אלהים ב"ז, הקד' לתרג' ב"ס. כמה במושב חסידים יתחסדו ובמקהלות תמימים יתממו מגמת פני אלה אל הכבוד ואלה אל הבצע א' מפו, אה"צ יא. — ב) מחזיק בשטת החסידים מכתת הבעש"ט: שאל הגביר יצ"ו בימי אבלו אם חובה לשכב על הארץ לפי שאמר לו אחד מהמתחסדים שאין רמז לדבר זה ולא הניחו לעשות כן שאילת יעבץ א צא.

— פִע', °חִסֵּד, — א) חִסֵּד את פלוני, עשה לו חֶסֶד: כאיש אשר חסד את פלוני והלוהו דינר מנחם הגולה, לקו"ק. — ב) חִסֵּד את עצמו, הראה א"ע חסיד: היו עושים דבריהם בשקרות ומחסדים עצמם לומר כי מה שהם עושין דין הוא ר"א בדרשי, חות"כ, שקר. במקור נדפס 'כחש'.

— פֻע', °חֻסַּד, מְחֻסָּד, —  שעשו לו חסד: והחסד על המחֻסד כחפץ המחַסד ובזמן אשר ירצה המחַסד לקחת חסדו ממנו אין להמחֻסד מאומה מנח' הגולה, לקו"ק

חיפוש במילון:
ערכים קשורים