1, ש"נ, מ"ר חֲסִידוֹת, — שֵׁם עוף ארוך השוקים והצואר והמקור, Storch; cigogne; stork: וְהַחֲסִידָה2 והאנפה למינה דבר' יד יח. גם חֲסִידָה בשמים ידעה מועדיה ירמ' ח ז. ולהנה כנפים ככנפי הַחֲסִידָה זכר' ה ט. אשר שם צפרים יקננו חֲסִידָה ברושים ביתה תהל' קד יז. ששאלת על החסידה כבר השבתיך על שאלתך וכו' והנני משיב לך שנית דע כי בארצנו ובספרד אין אוכלין עוף המקונן על הבתים ואומרים שהוא מעשה אפרוחים ומאכלו צפרדעים ולועזין קורין אותו סיגוניא ואנו קורין לו חסידה כך אנו מקובלין בארצנו שו"ת הרא"ש כ כ. הרחם אשר יטהר את הארץ מנבלת כל פגר כאשר תעשינה העגור והחסידה אשר הקדמונים יספרו ממנה כי תתחסד את בניה הפך בת היענה וכו' המרשעת כי תקפוץ רחמיה מבניה שבי"ע א, מצרים. החסידה נמצאת גם פה אתנו הרבה גבהה כאמה וחצי ורחבה בכנפים פרושות ג' וחצי חרטומה הארוך והאדום ימוד כששית האמה רגליה אדומות מראה גופה לבן ונוצות המעוף שחורות תוה"א לשינהק, העוף קסה.