°, ש"ז, כנ' חֶסְיוֹנוֹ, — כמו א. חָסוּת: חסיון זה אינו אלא לשון חסיון צל ודבר מועט הוא (רש"י תהל' קיח ח). — ואמר הפיטן:  גדל חסד מטה כלפיו כפיד שוענו, גבר טוב חסיונו מבטיחת אדם שעוננו (מנח' בן מכיר, יוצר שבת תשובה, אשחר).