חָסִיל

1 ש"ז, —  אחד ממיני הארבה, Heuschrecke; sauterelle; locust;  : רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חָסִיל כי יהיה (מ"א ח לז).  יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל הֶחָסִיל (יוא' א ד).  ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק וְהֶחָסִיל והגזם (שם ב כה).  ואסף שללכם אסף הֶחָסִיל  (ישע' לג ד).  ויתן לֶחָסִיל  יבולם ויגיעם לארבה (תהל' עח מו).  על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון על הארבה ועל החסיל ועל החיה רעה (תענ' ג ה)



1 משרש חסל, עי"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים