ג. חָסַם
° 1, פ"ע, — כמו חָסַם: (כל מקום שנאמר) באמת הלכה ואין לחסם ולגמגם בדבר (רש"י ב"מ ס.). והיה לב הרב מחסם בדבר (מרדכי ב"ק מא).
1 בארמ': הוה קמחסם למיתבה ליה (שבת קמז.). אתא לקמיה דרב א"ל זיל שקול לנפשך חזייה דהוה קא מחסם (ב"מ כג:). וי"ג קמהסם, ועי' הסם.