ב. חפף

* 1, ממנו *ב. חָפַף, *א. חפיפה, *חפפית, וי"א גם חֹף, חַף.



1 רק בעבר' וארמ' במשמ' זו. ויש מדמים לזה הפעל חַפ حَف בערב' שמשמש גם במשמ' מרט השערות. י"א שמשרש זה נגזר השם חֹף, כמו בערב' חאפּה حافّه, ועי' שרש חוף.

חיפוש במילון: