*, ש"ז, — שה"פ מן חִפֵּשׂ: למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות (פסח' ז:).  —  °והשתדלות למצא דבר:  על  זרוז וחפוש החכמה תרעומותי ולא על דרישת תעלומותיה תלונותי (פסח' ז:).  — ובפרט בהגיון:  ולנו מין אחר מן ההקש נקראהו הקש החפוש והוא שיהיה משפט מה נודעו חלקיו והתאמת בחפוש קצת חלקיו (פסח' ז:).  הנה כל תנועה בעלת תכלית ואם שנאמר שהוא לא יועיל כי אם החפוש לבד והחפוש לא יתבאר בו מבוקש מושכל במופת (פסח' ז:).  ואח"כ אמר הכל הבל להראות ולפרסם ראית החפוש ר"ל כי בחפשו כל פרטי מעשי בני האדם אחד אחד והעמל בם נמצא הבל (פסח' ז:).  והיותנו מאמתים שהוא צודק בכל עת ובכל חומר לא יגיע לנו בחפוש כי החיפוש כל זמן שלא נדע בבירור שהוא כלל חבורים רבים לא יתאמת ונצטרך בזה המשפט (פסח' ז:).  והנה שכל גשם מוחש פועל או מתפעל זה מבואר בחפוש (פסח' ז:).  אל תראו עצמכם חוקרים ושמפאת החפוש באתם לזה (פסח' ז:).  וביאר ארסטו זה בחפוש הדברים ההוים שכלם יתהוו מההפך אבל השמים אין בהם הפך (פסח' ז:).  וכן בעל חכמת הגימטריאה אין לו לבאר או להוכיח דבר בלתי מצטרך אל מלאכתו וכן בכלם כאשר יתבאר בחפוש אמנם ההלצה אפשר לה וכו' (פסח' ז:).  שאחרי שהתבאר בחפוש שבכל מין מהנמצאות יעלה הדבר אל נמצא אחד במספר שהוא התחלה לאותו המין ראוי שיהיה זה ג"כ במאמר העצם (פסח' ז:).  ההקדמה הגדולה תתבאר על צד החפוש בדברים הנצחיים (פסח' ז:).