*, פ"י, בינ' חַף, חַפָּה, חִפַּת, וגם חֹפֵף, חֹפֶפֶת, עת' יָחֹף, וגם יַחְפֹּף, לַחְפֹּף — חִכֵּךְ ושפשף, ובפרט רחץ את ראשו בדבר מנקה ומטהר, במיני בֹרית וכדומה, abreiben, reinigen (d. Kopf); frotter, nettoyer (la tête); to rub, cleans (one's head:  נזיר חופף  ומפספס אבל לא סורק רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער (נזיר ו ג).  תילתן של תרומה שחפה בה בת כהן לראשה אין בת ישראל  רשאה לחוף אחריה אבל מענגת שערה בשערה (תוספתא מע"ש ב א).  תלתן של תרומה שחיפת1 בה בת כהן את ראשה אין בת ישראל רשאי לחוף אחריה (שם תרומ' י ד).  הנכנס למרחץ מחים לו את הצונן ומצין לו את החמין חופף את ראשו בנתר ובמימי רגליים (שם ב"מ יא לב).  אין חפין ואין מתגרדין ביום טוב (שם יו"ט ד י).  נידה חופפת וסורקת כהנת אינה חופפת וסורקת (ירוש' פסח' א כז:).  אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו (שבת לא.).  אם באותו היום שחפפה טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול (נדה סו:).  אשה לא תחוף לא בנתר ולא בחול (שם).  אשה חופפת בערב שבת (שם סז:).  אשה מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה (שם).  והלא גדול שער ניוול הוא לאדם שהוא אינו חופף ראשו (מד"ר במד' י).  נידה שחפפה וטבלה ונמצא עליה דבר חוצץ (הלכ' פסוק', נידה).  שבא (ר' אמי) לפני רבא להראות לו בכור בערב יום טוב והיה (רבא) יושב וחופף ראשו (שם).  ותחוף עצמה בנחת וכו' (התרומה, נדה ג). — °וכל הגוף, בידים וכדומה:  ועוקרים את הפשתה מפני שהיא ראויה לחפוף בה במועד (רמב"ם יו"ט ח).  וראוי שיפשט החפוף אבריו החפופים אחר החפיפה פשוט חזק (קאנון א ג ב ד). — וכלים לנקותם:  דאסור לחוף כלי כסף במלח בשבת לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה (מרדכי שבת שכ"ח). ואין חופפין כלים במלח בשבת לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה (חמד' הימים א יד).  — ובהשאלה:  גלים (של הים) באים בזעף עד תחומם וכאשר רואים חותם בוראם מיד חופפים ושבים למקומם (ר"ד הבבלי אלמקמר בפי' ס' יציר' לר"י ברצלוני). — °וכמו פ"ע, חַף בדבר, יָחֹף יָחֹפוּ, נגע בדבר נגיעה חזקה:  אבנים יוצאות מן הקיר בזיזים כדי שלא יחופו ויחככו הבהמות ובני אדם העוברים ובאין בקיר ויהרסוהו (ר"ח שבת ו.). — ועי' חוּף.

— פִע', °חִפֵּף, — חִכֵּךְ וגרד, למשל מכה וכדומה:  אחת ממיני שחין ותמיד צריך בעלה לחכך אותה ולחפף אותה (ערוך, ערך חף).  אבל על תנאי שימנו שבעת נקיים ושיחפפו ויטבלו במי מקוה (תשו' הרמב"ם, טעם זקנ' עד).  וכן מה שצוינו לחפף ברחיצת המרחץ (קאנון ד ז ג ז).  נצוה החולה להשתקע במים החמים הישרים וישב בהם ישר שיהיה צואר המקוה נוטה למטה ויחפף סביב הערוה בידו (מ' אלדבי, ש"א ד).

— פועֵ', °חוֹפֵף, יְחוֹפֵף:  ואם יובש כמו שיקרה למי שיחופף גופו חפיפה יבשה (תרג' גלינוס, כ"י פריז).

— פֻע', °חֻפַּף, יְחוּפַף:  וראוי שיחופף קודם המרחץ חפיפה בין הרכות והשעירות (קאנון א ג ד ד).  וראוי שיעשה החפיפה בקצת העתים בקיצום ונוטרי ויחופף בהם חפיפה חזקה (שם ג י א לה).  האברים החלושים בעת הבריאות ראוי שיחופפו יותר ממה שתחפף שאר האברים (פרקי משה ח).

— הִתפו', °הִתְחוֹפֵף, — התחכך:  (סבת הרעם היא) עננים מתחופפין ומתחככין ונשמע הקול (רש"י ברכ' נט.).