*, פ"י, בינ' חַף, חַפָּה, חִפַּת, וגם חֹפֵף, חֹפֶפֶת, עת' יָחֹף, וגם יַחְפֹּף, לַחְפֹּף — חִכֵּךְ ושפשף, ובפרט רחץ את ראשו בדבר מנקה ומטהר, במיני בֹרית וכדומה, abreiben, reinigen (d. Kopf); frotter, nettoyer (la tête); to rub, cleans )(one's head:  נזיר חופף  ומפספס אבל לא סורק רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער (נזיר ו ג).  תילתן של תרומה שחפה בה בת כהן לראשה אין בת ישראל רשאה לחוף אחריה אבל מענגת שערה בשערה (נזיר ו ג).  תלתן של תרומה שחיפת1 בה בת כהן את ראשה אין בת ישראל רשאי לחוף אחריה (נזיר ו ג).  הנכנס למרחץ מחים לו את הצונן ומצין לו את החמין חופף את ראשו בנתר ובמימי רגליים (נזיר ו ג).  אין חפין ואין מתגרדין ביום טוב (נזיר ו ג).  נידה חופפת וסורקת כהנת אינה חופפת וסורקת (נזיר ו ג).  אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו (נזיר ו ג).  אם באותו היום שחפפה טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול (נזיר ו ג).  אשה לא תחוף לא בנתר ולא בחול (נזיר ו ג).  אשה חופפת בערב שבת (נזיר ו ג).  אשה מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה (נזיר ו ג).  והלא גדול שער ניוול הוא לאדם שהוא אינו חופף ראשו (נזיר ו ג).  נידה שחפפה וטבלה ונמצא עליה דבר חוצץ (נזיר ו ג).  שבא (ר' אמי) לפני רבא להראות לו בכור בערב יום טוב והיה (רבא) יושב וחופף ראשו (נזיר ו ג).  ותחוף עצמה בנחת וכו' (נזיר ו ג). — °וכל הגוף, בידים וכדומה:  ועוקרים את הפשתה מפני שהיא ראויה לחפוף בה במועד (נזיר ו ג).  וראוי שיפשט החפוף אבריו החפופים אחר החפיפה פשוט חזק (נזיר ו ג). — וכלים לנקותם:  דאסור לחוף כלי כסף במלח בשבת לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה (נזיר ו ג). — ובהשאלה:  גלים (של הים) באים בזעף עד תחומם וכאשר רואים חותם בוראם מיד חופפים ושבים למקומם (נזיר ו ג). — °וכמו פ"ע, חַף בדבר, יָחֹף יָחֹפוּ, נגע בדבר נגיעה חזקה:  אבנים יוצאות מן הקיר בזיזים כדי שלא יחופו ויחככו הבהמות ובני אדם העוברים ובאין בקיר ויהרסוהו (נזיר ו ג). — ועי' חוּף.

— פִע', °חִפֵּף, — חִכֵּךְ וגרד, למשל מכה וכדומה:  אחת ממיני שחין ותמיד צריך בעלה לחכך אותה ולחפף אותה (נזיר ו ג).  אבל על תנאי שימנו שבעת נקיים ושיחפפו ויטבלו במי מקוה (נזיר ו ג).  ןכן מה שצוינו לחפף ברחיצת המרחץ (נזיר ו ג).  נצוה החולה להשתקע במים החמים הישרים וישב בהם ישר שיהיה צואר המקוה נוטה למטה ויחפף סביב הערוה בידו (נזיר ו ג).

— פועֵ', °חוֹפֵף, יְחוֹפֵף:  ואם יובש כמו שיקרה למי שיחופף גופו חפיפה יבשה (נזיר ו ג).

— פֻע', °חֻפַּף, יְחוּפַף:  וראוי שיחופף קודם המרחץ חפיפה בין הרכות והשעירות (נזיר ו ג).  וראוי שיעשה החפיפה בקצת העתים בקיצום ונוטרי ויחופף בהם חפיפה חזקה (נזיר ו ג).  האברים החלושים בעת הבריאות ראוי שיחופפו יותר ממה שתחפף שאר האברים (נזיר ו ג).

— הִתפו', °הִתְחוֹפֵף, — התחכך:  (סבת הרעם היא) עננים מתחופפין ומתחככין ונשמע הקול (נזיר ו ג).