1, ש"ז, מ"ר חָפְנַיִם, כנ' חָפְנָיו, חָפְנֵיכֶם, — מלֹא היד, מה שתכיל היד בהחלל בין עצם הכף והאצבעות הכפופות, Handvoll;  poignée;  full fist:  קחו לכם מלא חָפְנֵיכֶם פיח כבשן וזרקו משה השמימה (שמות ט ח).  ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יי' ומלא חָפְנָיו קטרת סמים דקה (ויקר' יו יב).  בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חָפְנֶיךָ גחלי אש מבינות לכרבים  וזרק על העיר (יחזק' י ב).  וישא ויתן אל חָפְנֵי לבש הבדים (שם ז).  מי אסף רוח בְּחָפְנָיו מי צרר מים בשמלה (משלי ל ד).  טוב מלא כף נחת ממלא חָפְנַיִם עמל ורעות רוח  (קהל'  ד ו).  — וביחיד:  נמצאת חופנו של משה מחזקת שמנה קמצים (מד"ר בראש' ה).  והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן (שם שמות יא).