*, ש"נ, מ"ר חֲרוּבִיּוֹת, —  אילן החרוב:  אמר רבי חנינא (אבשלום) כחרובית גדולה היה (מד"ר במד' ט).  מיד כעס עליו מנשה (על ישעיה) ואמר להם תפשוהו רצו אחריו לתופשו ברח מפניהם פערה החרובית עצמה ובלעה אותו אמר ר' יצחק בר' חנינא בר פפא בר' יצחק והוא מביא חרשים ונוסר את החרובית והיה הדם שותת  (פסיק' רבתי, ויקח אליהו).