°, ש"נ, מ"ר חֲרוֹזוֹת, — כמו חרוּז בשיר במשמ' הכללית: לא הביא המלים האלה הדומות להם בחרוזות השיר היותם מוצאים פתחון פה ואף כי לא דבר כזאת בחרוזה ולא בפרידה (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך). ואת שירתי זאת, תהי אם לחרוזות, ובתיה חוזות, לשרי השירים (שם, את מי חרפת). שיש בעולם יחשבו שעלה בידם קנין נכבד מדברים פחותים כעושי החרוזות והמליצות והשירים (ר' קלוני' אבן בחן פ:). — וכמו"כ פסוקים אחדים מהשיר חרוזים ומחֻברים יחד, Strophe: מצאתי במחזור ישן שרבינו אליהו הזקן מפריז נתארח אצל ר' שמעון הגדול כשהתחיל ר' שמעון ליסד סדר זה אז בקש רבינו אליהו הזקן מרבי שמעון לייסד חרוזה אחת בשמו (מנהגי ורמייזא, א' אפשטיין ה). כאשר יסד המשורר בחרוזה רביעית קוץ מכאיב (מחז' ויטרי רמט). והתחיל בחרוזתו השלישית סיבה היתה שם. שהרב רבי יצחק ז"ל בן גיאת כתב במחזור חרוזה אחת כתוב בה עשית בראשית שבעה גלגלי רקיע (שו"ת רשב"א תקלח). אלה הבתים וסדרם ואלה החרוזות בדקדוק רב עשויות מהררי שכל חצובות (הקד' פרדס החכמ' לרלב"א, אוצה"ס ג). כמו שאמר המשורר כמפליג בחולשת גופו ודלותו שתי חרוזות אלו במחברת שיריו (המאירי, הקדמ' למשלי). והמשורר אמר בנועם חרוזותיו משבח בית נדיב נכבד שם יא. ובסוף כל אחד אומר חרוזה אחרונה מפיוטי דחתן (מהרי"ל, הלכ' ת"ב). וכן כל שתי חרוזות לצבור ושליח צבור חוזר וכו' שליח צבור גומר הכל עד מנגד עיניך ואז אומר הצבור אתה מכין חרוזה ראשונה ופותחים בקול רם חרוזה האחרונה שמך מעולם (הוא, הלכ' ליל יוה"כ). ומתחילים ביום שני שמו מפארים וכל אותן חרוזות ואדר והוד וכשמגיע לחרוזה עמוסך מדלג עד קרית משוש (הוא, הלכ' ר"ה). והטבת מלאכת השבח תהיה בעשותה החרוזות הארוכות לא הקצרות (באור ספ' השיר' לאריסטו ו). נתפשט המנהג לומר (במוצ"ש) החרוזות והפיוטים שנזכר בהן אליהו (לבוש או"ח, רצט י). חרוזות אלו כתב א"א הגז"ל בכתב אשורית גדול למראה (שו"ת חו"ת יאיר, בסוף). — ובמשמ' חרוזים בענין שויון הקול, ואמר המשורר: ונאשרהו אשר יחשוק גבירה כזאת, ונדבר לפניו דברי חשק בחרוזות, ונעשה אל הגבירה רמיזות (עמנ', מחב' יז). — ובחכמת החשבון: שורת מספרים אשר יתרון מספר השני מן הראשון שוה אל יתרון מספר השלישי מן השני וכן יתרון הרביעי מן השלישי וכן כלם עד כלות כל השורה [ילכו המספרים הלוך וגדול בכדי היתרון ההוא או להיפך שהמספרים הולכים בכל השורה הלוך וחסור בכדי איזה מספר קצוב] וכו' ואני אקראנה חרוזה הנדסית להיות מספרי השורה חרוזים איש באחיו ובידיעת שנים מהם נוכל לחרוז את כלם ע"פ הוספת היתרון או הגרעתו ד"מ שורת מספרים הטבעיים 1 2 3 4 5 6 כו' אשר יתרון המאוחר מהקודם בכולם הוא 1 או שורה זאת 3 5 7 9 11 13 וכו' אשר היתרון הוא 2 או 26 21 16 11 6 1 -4 -9 וכו' אשר היא הולכת הלוך וחסור בכדי 5 כל אלה ודומיהן חרוזה הנדסית תקראנה (כליל החשבון ו א). שורת מספרים ההולכת תהלוכת ערך מדידי והיא מתמדת והולכת בערך הזה בכל מספריה באופן שמנת הערך שוה בכלם תהיה מתגברת והולכת או שתלך הלוך וחסור וכו' ואני אקראנה חרוזה מדידית ד"מ 1 2 4 8 16 32 כו' או 4 12 36 108 324 כו' כל אלה ודומיהן חרוזות מדידיות שם ב.