°, ש"נ, מ"ר חֲרוֹזוֹת, — כמו חרוּז בשיר במשמ' הכללית:  לא הביא המלים האלה הדומות להם בחרוזות השיר היותם מוצאים פתחון פה ואף כי לא דבר כזאת בחרוזה ולא בפרידה (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  ואת שירתי זאת, תהי אם לחרוזות, ובתיה חוזות, לשרי השירים (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  שיש בעולם יחשבו שעלה בידם קנין נכבד מדברים פחותים כעושי החרוזות והמליצות והשירים (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  — ובמו"כ פסוקים אחדים מהשיר חרוזים ומחֻברים יחד, Strophe:  מצאתי במחזור ישן שרבינו אליהו הזקן מפריז נתארח אצל ר' שמעון הגדול כשהתחיל ר' שמעון ליסד סדר זה אז בקש רבינו אליהו הזקן מרבי שמעון לייסד חרוזה אחת בשמו (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  כאשר יסד המשורר בחרוזה רביעית קוץ מכאיב (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  והתחיל בחרוזתו השלישית סיבה היתה שם.  שהרב רבי יצחק ז"ל בן גיאת כתב במחזור חרוזה אחת כתוב בה עשית בראשית שבעה גלגלי רקיע (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  אלה הבתים וסדרם ואלה החרוזות בדקדוק רב עשויות מהררי שכל חצובות (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  כמו שאמר המשורר כמפליג בחולשת גופו ודלותו שתי חרוזות אלו במחברת שיריו (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  והמשורר אמר בנועם חרוזותיו משבח בית נדיב נכבד שם יא.  ובסוף כל אחד אומר חרוזה אחרונה מפיוטי דחתן (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  וכן כל שתי חרוזות לצבור ושליח צבור חוזר וכו' שליח צבור גומר הכל עד מנגד עיניך ואז אומר הצבור אתה מכין חרוזה ראשונה ופותחים בקול רם חרוזה האחרונה שמך מעולם (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  ומתחילים ביום שני שמו מפארים וכל אותן חרוזות ואדר והוד וכשמגיע לחרוזה עמוסך מדלג עד קרית משוש (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  והטבת מלאכת השבח תהיה בעשותה החרוזות הארוכות לא הקצרות (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  נתפשט המנהג לומר (במוצ"ש) החרוזות והפיוטים שנזכר בהן אליהו (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  חרוזות אלו כתב א"א הגז"ל בכתב אשורית גדול למראה (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  — ובמשמ' חרוזים בענין שויון הקול, ואמר המשורר:  ונאשרהו אשר יחשוק גבירה כזאת, ונדבר לפניו דברי חשק בחרוזות, ונעשה אל הגבירה רמיזות (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  — ובחכמת החשבון:  שורת מספרים אשר יתרון מספר השני מן הראשון שוה אל יתרון מספר השלישי מן השני וכן יתרון הרביעי מן השלישי וכן כלם עד כלות כל השורה [ילכו המספרים הלוך וגדול בכדי היתרון ההוא או להיפך שהמספרים הולכים בכל השורה הלוך וחסור בכדי איזה מספר קצוב] וכו' ואני אקראנה חרוזה הנדסית להיות מספרי השורה חרוזים איש באחיו ובידיעת שנים מהם נוכל לחרוז את כלם ע"פ הוספת היתרון או הגרעתו ד"מ שורת מספרים הטבעיים 1 2 3 4 5 6 כו' אשר יתרון המאוחר על מהקודם בכולם הוא 1 או שורה זאת 3 5 7 9 11 13 וכו' אשר היתרון הוא 2 או 26 21 16 11 6 1 -4 -9 וכו' אשר היא הולכת הלוך וחסור בכדי 5 כל אלה ודומיהן חרוזה הנדסית תקראנה (תשו' תלמ' דונש, ערך חונך).  שורת מספרים ההולכת תהלוכת ערך מדידי והיא מתמדת והולכת בערך הזה בכל מספריה באופן שמנת הערך שוה בכלם תהיה מתגברת והולכת  או שתלך הלוך וחסור וכו' ואני אקראנה חרוזה מדידית ד"מ 1 2 4 8 16 32 כו' או 4 12 36 108 324 כו' כל אלה ודומיהן חרוזות מדידיות שם ב