* 1, ש"ז, — כמו ב. חֲרָדָה: (קרע האָבֵל) את הברסים ואת הברדסים ואת הפלמוט ואת השלל ואת החרוד2 לא יצא (ידי חובת קריעה) (מס' שמח' ט).
1 עי' הערה שלקמן.
2 כך הגרסה בכל נוסח' של מס' שמחות, והגיה הגר"א עפ"י הבבלי מו"ק כו: הקורע את הסולמות ואת הלקט ואת השלל ואת המלל. אך זו הגהה יותר מדי קיצונית, כי רק המלים פלמוט ושלל דומות להמלים האחרות שבגמ' מו"ק שם, אבל המלים הברסים והברדסים והחרוד אינן דומות כלל ללקט ומלל, והשתבשות כזו קשה להניח. וע"כ דבר ברור הוא כי כמו ברדסים וברסים הם שמות בגדים כן גם חרוד, וכבר פרש כך גם המפרש בעל נחלת יעקב, אמר וז"ל: הברסים וכו' מיני בגדים הן שאינן חשובין מש"ה לא יצא בהן ידי חובת קריעה. ע"כ. ובספר המליצה לר"ש בר"ש פרש טלוא. וסמך לזה גם השם ב. חרדה, וכבר נזכר בהערה שם דעת לוי והגזרה מן השרש חרד בערבית, ואלה שתי המלות חרוד וחרדה מעידות זו על זו.