א. חרה

1, ממנו חָרָה, חָרוֹן, חֳרִי, ואולי גם *תַּחְרוּת.


1 בארמ' חרא.  ברט מדמה לזה וחר  وحر בערב' במשמ' כעס.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים