ד. חָרוּץ
°, א) ש"ז, מ"ר חָרוּצִים, — עקץ חד: ויבאו ראשי החרוצים המחודדים במעי התנין וינקבום (יוסיפון ג). — ב) ת"ז, ההפך מן חָלָק, rauh; âpre; asper: וכן בחוש המשוש אנחנו מתפעלים אך בנגוע המוחש בגופנו להרגיש בו אם הוא חם או קר לח או יבש חלק או חרוץ רך או קשה (אדם, או"א, מחקרי שמות המדב', חכמ')