ב. חָרוּץ

ש"ז, מ"ר חֲרוּצִים, — א) בעבודת האדמה, כלי דישה ידושו בו תבואה, לוח קבועים בו כעין שנַּים של אבן או של ברזל יעבירוהו על התבואה, Dreschschlitten; traînau à battre; treshingwain כי לא בֶחָרוּץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט וכמן בשבט ישע' כח כז. — ב) מום בגוף האדם, כעין סדק או פגימה בעין או בשפה, Schmarre; taillade; slash: עורת או שבור או חָרוץ1 או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליי' ויקר' כב כב .  מה שבור במקום עצם אף חרוץ במקום עצם בכור' מא.. — ג) כעין עמק צר בין שני הרים, או חפירה רחבה מסביב לחומה וכדומה2, Graben, Tal; fosse; ditch : המנים המנים בעמק הֶחָרוּץ3 כי קרוב יום יי' בעמק הֶחָרוּץ יוא' ד יד.  ושבֻעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וְחָרוּץ4 ובצוק העתים דני' ט כה.



1 אמרו בספרא אמור קיג: חרוץ ריס של עיניו שניקב שנפגם ושנסדק.  והנה אפשר כי הוא תאר כמו שבוּר, אך הקדמונ' החליטוהו לשם מום, כמו המומים שלאחריו, ואמרו שהוא מה שנזכר בבכורות ובחריץ של עין, לפי גרסת ריב"ג והערוך, במקום הריס שבנוסח', וכמו"כ מה שנזכר שם משנה ד שפמו שניקבה רד"ק, השרשים.  ואולי קצת דומה לזה השם חארצה حارصة בערב', שהוא פצע שקורע העור.  וגם רוב החדשים פרשוהו כמו שֵׁם.

2 אמרו הקדמונ' שהוא כמו חריץ המצוי בתלמוד, וכן באשור' חריץ החפירה שמסביב לעיר.

3 כך ריב"ג.  ות"י: במישר פליג דינא, תרגם חרוץ כשם מפשט במשמ' פסק דין, וכן רד"ק וכן רוב החדשים.

4 לפי קצת התרגומים הקדמונ' הגיהו רוב החדשים במקום חרוץ חוץ או חיץ.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים