°, ש"ז, מ"ר חִרְחוּרִים, —  חִרְחוּר ריב וכדומה, שה"פ מן חִרְחֵר: יבאר לנו אדוננו ויפסק מבין תלמידיו חרחור ריב (תש' גא' שע"צ ה ד). וכן פי' ז"ל בשוט לשון בחרחורי לשון (אוהב משפט לאיוב ה כא).  ראיתי דמעות העשוק היורד ובוכה משוק לשוק קול נהי וקול בכי וקול תמרורים וכו' הקול קול עקב וקול ערעורים וכו' בריב ומצה וחרחורים קול דבה ויבבה בתרועה ושברים (רש"ל, בשו"ת רמ"א יג)