ג. חַרְחוּר

* 1, ש"ז, —  מקום שנחרך בככר לחם:  מסמר שאחר הככר וגרגר מלח קטן וחרחור2 פחות מכאצבע (טבו"י א  ג).


1 לפי דעת המפרשים מן חרה, או חרר, ועי' הערה לקמן.

2   פרש רה"ג:  וחרחור פי' מקום ששיחר הלחם כדכתיב ועצמי חרה מני חורב.  וכעין זה רמב"ם ור"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים