° 1, ת"ז, לנק' חֲרִיפָה, מ"ר חֲרִיפִים, חֲרִיפוֹת, — חַד, כמו סכין וכדומה, ובהשאלה חד השכל, פִּקֵּחַ, scharfsinning; ingénieux, fin; acute: מי שאיננו חריף לרמות קרוי תם רש"י בראש' כה כז.  סוחרים חריפין שבה הרגילים לצאת ולשוט ככפירים בכל המדינות ויודעין איזה מקום העושר הוא, יחזק' לח יג. ולא יוכל לבשל זה הכלי אלא החריף מאד במלאכה עד שיצא הכלי ממורט המראה פי' המשנ' להרמב"ם, כלים ב א.  ומזה הצד ימצאו אנשים בעיר אחת או במחוז אחד יותר חריפים ויותר פקחים העקרים א כה.  כלומר (אשה) חריפה ומחודדת ויודעת ושומרת עצמה שאדם לא יוכל לרמותה פי' משלי לזרח' הלוי ז.  ומכאן ואילך (מבן עשר ומעלה הקטן הוא) בחזקת חריף עד שיתברר לך שאינו חריף טוחו"מ רלה א.  שהיה חזק בכח המשער הזה ממה שהיה חריף בקניין הממונות פתר' חלמ' לר"ש אלמולי כז. — ואנשי מחוזא ופומדיתא היו חריפים מפורסמים: מה2 שבני מחוזא חריפים הוא בשביל ששותים מים מדגלת ברכ' נו:.  אמרו חריפי דפומבדיתא אין ערלה בחוצה לארץ קדוש' לט.. — ובבע"ח, עז וכדומה: יש לבעל העדר עז חריף ודרך העזים (האלה) להלך בראש והעדר הולך אחריהם רש"י ב"ק נב..  וטעם חריף, כגון צנון ופלפלים וכדומה, piquant : כל מאכל בני אדם נחלק לששה מיני טעם ממתוק ומחמץ ומרור ומלוח וחריף ושנוח הוא מעופץ אסף 12. — ואמר המשורר: תשרי הוא הראשון לחדשים, בו ינשבו  הרוחות הקשים, ויקררו את גופי האנשים, ראוי לאכול בו את הכרשים, כל חריף זרע גם שרשים, ולחזק הכליות הרפושים ראב"ע, שמעו נא.  תמוז בו ירבה החֹם בגופים עם יבש שיבער כרשפים, השמר פן תאכל החריפים, ותאכל מאכל קר גם כל רפים שם. —  ונהר וכדומה, שמימיו נוהרים במהירות ובכח עז: כנחל המושך בין גדות גבוהין שאינו מתפשט ומתוך כך מימיו קלים לרוץ ואומר אני שהוא נחל חריף ששמו אורג רש"י ישע' לח יב. — ובכלל מהיר, חריף להתבשל וכדומה, שמתבשל מהרה: שעורה וקטנית החריפים להתבשל מהרה ר"א בדרשי, תו"ת, תרף. — ומקח חריף3, ושַעַר חריף4.