°, ש"נ, — סגולת דבר חריף: כשהחריפות (של הסכין) נהפך לצדדין ואינו חותך יפה (רש"י יהוש' ה ב).  — וחריפות הטעם: והמרבה לאכול חריפות1 וכל טעם מפולפל וחרוך ימעט בו הזרע (אסף 15).  מתוק או מר או חמוץ או מלוח והשמנונית והחריפות והעפיצות והתפל (פי' יצירה מיוח' לראב"ד א).  עוד יש בה (בהמרה) תועלת אחרת שהיא מרחיבה הגידים הצרים והדקים מרוב חדודה וחריפותה כדי שיכנס בהם הדם בנקל (מ' אלדבי, ש"א ד).  — וחדוד השכל: בשעת העדות כבר הגיע לפרקו ובדקוהו עדים ומצאו בו חריפות וכתבו עליו שטר בהודאתו (תש' הגא', בי"ת ה).  מי שהיה בעל לימוד יותר מחבריו לא ישתרר עליהם בשום דבר מן הדברים וגם חבריו לא יהיו שונאים אותו בעבור חריפותו (פי' משלי לזרח' הלוי ג).  ולענין החריפות והפלפול היה ר' אלעזר בן ערך מכריע (רע"ב אבות ב ח).  שבתחבולה וחריפות אמר לו משה (לפרעה) התפאר עלי (פענח רזא, וארא).  — וחריפות המטבע, שיוצאת בכל מקום והכל רוצים לקבל אותה: המטבע היוצאה מהרה ובחריפות יותר מהאחרת היא חשובה טיבעא נגד האחרת והאחרת חשובה פחות 2 לגבה וידוע שמטבע' של כסף יוצאות בחריפות יותר מכל המטבעות (לבוש, מקח וממכ' רנ ד).  — ובמליצה וכדומה, כח המליצה ועזה: אמנם דע כי לא על המשקל והחרוז לבדם תהיה תפארת השיר אם לא יהיה מאמרו וענינו בחריפות ואם מגמת המשורר לא תהיה אלא למשקל וחרוז יהיה שירו כגוף בלי נשמה (מתק שפת' לרע"פ 55).