1, ש"ז, —  צמח עשבי שנתי דומה בגונו לכרכום, Saflor; carthame; safflower:  אין סומכין לשדה תבואה וחרדל וחריע אבל סומכים לשדה ירקות חרדל וחריע2 (כלא' ב ח).  מותר לעשות לתוך שדהו שורות של חרדל חריע וכמה אורך השדה עשר אמות ומחצה (תוספתא שם ב ד). —  בנות חָרִיעַ, הזרע, הגרעינים:  בנות חריע3 נקחות בכסף מע"ש (תוספתא מע"ש א יג). —  *חַלַּת חָרִיעַ, כעין עֻגה קטנה של זרעוני החריע בתבלים שהיו אוכלים לפני הסעודה לרכך הבטן:  התיאה והחלתית והפלפלין וחלות4 חריע (עוקצ' ג ה).  מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן ועושה אותן כחלות חריע ונותן בקדירה (ירוש' פסח' ג כט ד). —  והצבע:  צמר גפנים שצובעין אותו בחריע ומעבירין אותו על פני כלות שתתראו אדומות (ערוך, ערך שרק).  וחריע הוא הצבע שצובעים בו הבגדים והוא דומה לשערות אדומות מעט ונוטות לירוקה (רמב"ם, שחיט' ז).