1, ש"ז, מ"ר חֲרִיטִים, —  כעין כיס מעור וכדומה לשים בו כסף וכדומה, ותשאינה אותו הנשים גם לקשוט, Tasche; bourse, ridicule; purse:  ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חֲרִטִים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו (מ"ב ה כג). —  ומנה הנביא את כלי הקשוט של בנות ציון:  המחלצות והמעטפות והמטפחות וְהַחֲרִיטִים2 הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים (ישע' ג כב-כג). —  ובסהמ"א:  ורבים מישראל יוצאים מבתיהם אל כנסיותיהם בשבת במשאות וטוענים חריטים וקרועי בגדים על זרועותם וחלאים על נשיהם (אגר' סהל, לקו"ק, נספ' 32).  טוענים חריטים על זרועותם ויושבים בשוקים, שחים בסחורה וכל מיני עסקים, מבקרים החולים ואת נשיהם מחבקים (יפת הלוי, שם 22).