ב. חָרִיץ
1, ש"ז, מ"ר חֲרִיצִים, סמי' חֲרִיצֵי, חֲרִצֵי, — חֲרִיץ ברזל, כלי אומנות כעין החרוץ של דישה: ואת העם אשר בה (בעיר המואבית רבה) הוציא (דוד) וישם2 במגרה וּבַחֲרִצֵי3 הברזל ובמגזרת הברזל ש"ב יג לא. — ואמר הפיטן: נטע כנתך למגזר ברזל וַחֲרִיצִים, נטשת ועזבת ובאו בה פריצים סליח' ה' עי"ת, תוחלת