חָרַר
*, פ"י, עת' יַחֲרֹר, עשה חֹר, נֶקֶב, durchlöchern; trouer; make holes: חור שחררוהו מים או שרצים (אהל' ג ז).
— פִע', * חֵרֵר, מְחָרֵר, — כמו קל בנחץ הפעולה: מה הקב"ה עושה (להצדיקים שמתו בחו"ל) מחרר לפניהם את הארץ ועושה אותן כנודות הללו והם מתגלגלין ובאין עד שמגיעין לא"י (תנחומא ויחי ו).