חֲשִׁיפָה

* 1, ש"נ, —  אחד ממיני הקנה וגמא יעשו ממנו מחצלאות, Binse; roseau; bulrush:  מחצלת של חשיפה2 ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה (סוכ' כ.), —  ועי' שיפה.



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בכ"י וכן בתוספתא א, וברש"י כ"י ובפסקי המאירי להל' הרי"ף ובס' יראים עמוד זמנים סי' קכג וכ"ה בדפ' פיזרו (עד.), וכן העתיק הר"ש ספ"י דטהרות ופי' רה"ג לכלים ט (ד"ס).  וכן במשנה כ"י פרמה מכשי' ה ט, וכן בשאלת' ובהלכ' פסוק', וכן בסדור רש"י מהד' בובר.  והנה רה"ג בפרושו לכלים ט ח כתב:  איכא דאמרי שיפה ואיכא של חשיפה פי' אלא של בטיית וחיטאני בלישנא דרבנן כדאמרינן של חשיפה ושל גמי.  ע"כ.  וצ"ל במקום אלא של אלאשל, והוא אלאשל  الاسل בערב' שפרשו המלונים הערבים כך:  נבאת דקיק אלע'צאן יתחד' מנהא אלע'ראביל באלעראק, ובעבר':  צמח דק הענפים יקחו ממנו הכברות בעראק.  ופרשו עוד:  עידאן ינבת בלא ורק יעמל מנהא אלחצר, ע"כ, ובעבר':  דקל דק יצמח בלא עלים יעשו ממנו מחצלאות.  ובהתזכרה של מנזור נאמר:  אשל הוא שמאר וענדנא ישמי אלבוט ובאלשאם אלבאביר, ובעבר':  אשל הוא שמאר ואצלינו יקראו אותו אלבוט, ובדמשק אלבאביר.  ושמאר הוא צמאר במערבי' שם קנה וגמא.  ומתוספתא כלא' נראה ברור כי החשיפה אינו אילן אלא מין קנה דומה לגומא.  וכן אמר רה"ג (פרה ג ט):  עשב שמו מגג ועושין ממנו חבל דומה לגמי וחשיפה וחלפה.

ערכים קשורים