ש"ז, בכנ' טָהֳרוֹ, — סגולת מה שהוא טָהוֹר,  Klarheit, Reinheit; pureté; purity, במשמ' טבעית, טהר השמים וכדומה, בענין הגון הטהור שאין בו כתם: ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לָטֹהַר (שמות כד י).   — וטֹהַר חקי ודתי:  ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טָהֳרָהּ (ויקר' יב ד).