ש"ז, בכנו' טוּבִי, טוּבָהּ טוּבְךָ, — א) דברים טוֹבים, עשׁר, נכסים, אבני חפץ, פֵרוֹת וכדומה, Kostbarkeit, Güter; ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוּב אדניו בידו בראש' כד י. ואתנה לכם את טוּב ארץ מצרים שם מה יח. ועינכם אל תחס על כליכם כי טוּב כל ארץ מצרים לכם הוא שם כ. ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מִטּוּב מצרים שם כג. ובתים מלאים כל טוּב אשר לא מלאת דבר' ו יה. ויקח מנחה בידו וכל טוּב דמשק משא ארבעים גמל מ"ב ח טו. אם תאבו ושמעתם טוּב הארץ תאכלו ישע' א יט. ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וְטוּבָהּ ירמ' ב ז. ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טוּבִי ישבעו שם לא יד. והם במלכותם וּבְטוּבְךָ הרב אשר נתת להם וכו' והארץ אשר נתת לאבתינו לאכל את פריה ואת טוּבָהּ הנה אנחנו עבדים עליה נחמ' ט לה-לו. — ובמדרש: למלך שהיה לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים מה הנייה יש למלך שמלאו מד"ר בראש' ח. — ב) טוּב הגוף, בריאותו, שמנו, יפיו, Beleibtheit, Schönheit; beauté, embonpoint; beauty : ואני עברתי על טוּב צוארה הוש' י יא. כי מה טּוּבוֹ1 ומה יפיו זכר' ט יז. — ג) כבוד ויקר: ויאמר (אלהים) אני אעביר כל טוּבִי על פניך שמות לג יט. — ד) תכוּנה טובה, הנטייה לעשות טוב וחסד, Güte; bonté; kindness: ובקשו את יי' אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יי' ואל טוּבוֹ באחרית הימים הוש' ג ה. לולא האמנתי לראות בְּטוּב יי' בארץ חיים תהל' כז יג. בחסדך זכר לי אתה למען טוּבְךָ יי' שם כה ז. זכר רב טוּבְךָ יביעו וצדקתך ירננו שם קמה ז. מה רב טוּבְךָ אשר צפנת ליראיך שם לא כ. — ה) טוּב לֵב, שלבו טוב עליו, שמחה וששון, Fröhlichkeit; gaité; -ty: תחת אשר לא עבדת את יי' אלהיך בשמחה וּבְטוּב לבב מרב כל דבר' כח מז. הנה עבדי ירנו מִטּוּב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו ישע' סח יד. — ו) אשר, הצלחה, Glück; prospérité; felicity: הן לא בידם טוּבָם איוב כא יו. יברכך יי' מציון וראה בְּטוּב ירושלם כל ימי חייך תהל' קכח ה. בְּטוּב צדיקים תעלץ קריה משלי יא י. — ז) איכות טובה של דבר: טוּב טעם ודעת למדני תהל' קיט סו. — ועי' טעם. — ובתו"מ: טובך עדיף עלי ועל כל באי העולם יעדיף טובך עלי ולמדני חקיך ספרי במד' קיט. ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך ברכ' יו:. שואל אדם בטובו לעולם ב"מ קנ.. — ומשל: זהו המשל שאומרים בני אדם מטוב אדוני לא טוב לי ומרעתו רע לי מד"ר איכ', פתיח'. — * טוּב, כמו טוֹב, טוּבֵי2 העיר, עי' טוֹב, טוֹבֵי העיר.
1 בהללי טובו.
2 לפי הקריאה הרגילה, כמו סוּר בּוּר.