א) ת"נ, מ"ר טוֹבוֹת, עי' טוֹב  משמ' א. — ב) ש"נ, כנ' טוֹבָתִי, מ"ר טוֹבוֹת, טֹבוֹת, — מה שטוב לאדם, בחמר' או במוסר': ויחד יתרו על כל הַטּוֹבָה אשר עשה יי' לישראל אשר הצילו מיד מצרים שמות יח ט. ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הַטּוֹבָה אשר עשה עם ישראל שופט' ח לה. ואם טוֹבָה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו שם ט יו. כי אתה גמלתני הַטּוֹבָה ואני גמלתיך הרעה ואת הגדת היום אשר עשיתם אתי טוֹבָה וכו' ויי' ישלמך טוֹבָה תחת היום הזה ש"א כד יח-כ.וגם אנכי אעשה אתכם הַטּוֹבָה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה ש"ב ב ו. משיב רעה תחת טוֹבָה לא תמיש רעה מביתו משלי יז יג. חיתך ישבו בה תכין בְּטוֹבָתְךָ לעני אלהים תהל' סח יא. — ובתו"מ: בטובה שהשפעתי לכם אתם מתגאים בה לפני מכי' בשלח ב. בטובה שהיטבתי לכם אתם מתגאים בה אני אפרע מכם ספרי דבר' מג. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ברכ' לג:. ואם רצו בני חבורה לעשות עמו טובה באין ויושבין בצידו פסח' פו.. כל טובתן של רשעים אינה אלא רעה אצל צדיקים נזיר כג:. אומה שכל טובה שהיא באה לעולם אינה באה אלא בזכותה מד"ר בראש' סו. ארורים הם הרשעים שאין עושין טובה שלימה שם פט. אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שם ויקר' לג. מה עשו בטובה שעשה להם האלהים התחילו אומרים ליצנות עליו שם במד' ז. על מה אתה מתרברב עלינו מה טובה עשית לנו הוצאתנו ממצרים שהוא כגן ה' ובארץ כנען לא הכנסתנו שם יח. אינו כדין שאני מצר למי שעשה בי טובה שם כב. וכופרים במי שעשה להם טובה שם אסת' ג ט. ואם עשית לחברך טובה הרבה יהא בעיניך מעט אדר"נ מא. הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום בשביל פרוסה שנתן לי מד"ר ויקר' לד. אראך לאומות העולם שאתה משפיע להם טובות וכופרים בך פסיק' רבתי, נחמו. — חָשַׁב לְטוֹבָה, הוֹתִיר לְטוֹבָה וכדומה: ואתם חשבתם עלי (במה שמכרתוני למצרים) רעה אלהים חשבה לְטֹבָה למען עשה כיום הזה להחית עם רב בראש' ג כ. והותרך יי' לְטוֹבָה בפרי בטנך ובפרי בהמתך דבר' כח יא. — *הטה לטובה: לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה הטייתך לטובה על פי אחד הטייתך לרעה על פי שנים סנה' א ו. — *לטובתו של פלוני: לטובתו של אהרן בא קרח וערער על הכהונה נגדו ספרי במד' קיט. עצה טובה אני נותן לך לטובתך שם דבר' קיח. כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה ברכ' סא.. מעשה בר"א בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה אמר לטובתי נשברה פרתי  מד"ר בראש' מב. לטובתך מקשקשין וממרקין לך מן חוביך שם סט. ואם תאמרו לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמלאכי השרת נתאוו לה ונעלמה מהן שם דבר' ח. האגוזה היא נגזזת ונחלפת ולטובתה היא נגזזת שם שה"ש, אל גינת. לטובתו אדם למד תורה ושוכח שם קהל', ונתתי את לבי. — ומליצה, *גם זו לְטוֹבָה: נחום איש גם זו (היה רגיל שכל מה שארע לו) אמר גם זו לטובה סנה' קח:. — ואמר המליץ: וכל דבר אשר מאל יהי בא, רצה בו ואמור גם זאת לטובה רה"ג, שירי מוסר השכל. — דבר אתו טוֹבוֹת, דברים טובים, דברי ידידות: נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא וידבר אתו טֹבוֹת ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל מ"ב כה כז-כח. — *עשה דָבר בְּטוֹבָה, לא מפני שכר או מפני חובה, אלא חנם, מפני טוב לבו, בחסד, gartis; gratuitement: אוכלין פירות שביעית בטובה ובה"א אוכלין בטובה ושלא בטובה שביע' ד ב. משרבו עוברי עברה התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה שם א. עבודת אלילים שהיה לה גינה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה ע"ז ד ג. אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של מועד אפילו בטובה תוספתא שביע' ב כ. בראשונה היו אומרין מלקט אדם זיתים מתוך שלו כדרך שמלקט מתוך של חבירו את הגס הגס חזרו להיות נותנין זה לזה בטובה התקינו שיהא מביא מן הקרוב שם ג ח. ומוסרים להם שומר לנער את צאנם רבי אומר בשבת בטובה ביו"ט במזונות במועד בשכר מו"ק יב.. כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת לציציתו ולאחרים בטובה שם יט.. — לשום טובה, רק לעשות טובה ולא בשביל שכר: לא יתן אדם תרומת גיתו לשומר גיתו ולא בכר צאנו לרועה צאנו אם נתן להן שכרן רצה ליתן להם לשום טובה תוספתא דמאי ה יח. —  משום טובה, שפלוני יודהו בשביל הטובה: מתנות כהונה ולויה כגון הזרוע והלחיים והקיבה יש בהן משום טובה ונותנן לכל כהן שירצה תוספתא פאה ב יג. הלקט והשכחה והפיאה אין בהן משום טובה ואפי' עני שבישראל מוציא את שלו מתחת ידו שם. — עשה בדבר פלוני טובה: שלא יתננה במתנה ושלא יעשה בה טובה ספרי דבר' ריד. — *החזיק טוֹבָה לפלוני, עי' ערך חָזַק. — כָּפָה טוֹבָה, עי' ערך כפה. — *טובת הנאה, עי' הֲנָאָה. — ג) אֹשֶׁר והצלחה: לא תדרש שלמם (של המואבים) וְטֹבָתָם כל ימיך לעולם דבר' כג ז. וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טוֹבָה איוב ט כה. זכרני יי' ברצון עמך פקדני בישועתך לראות בְּטוֹבַת בחיריך לשמח בשמחת גויך תהל' קו ד-ה. — ואמר בן סירא: לא יודע בטובה אוהב ולא יכוסה ברעה שונא בטובת איש גם שונא ריע וברעתו גם ריע בודד ב"ס גני' יב ח-ט. — ובתו"מ: כל שהוא בטובה אל יתיאש מן הרעה וכל שהוא ברעה אל יתיאש מן הטובה סעו"ר כח. כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה ירוש' ברכ' ב א. כך התניתי עם אבותיהם שבזמן שהם בטובה ואני עמהם ואם אחרת כבודי עמהם פסיק' רבתי, ותאמר ציון. אמרתי כשראיתי בצרתן כך אראה בטובתן ועכשיו שהגיע טובתם של ישראל אתה אומר לי לא תעבור את הירדן מד"ר דבר' יא. ביום טובתו של חברך היה בטובה וביום רעה ראה היאך עשות עמו חסד פסיק' רבתי, ביום השמיני. — *וטובת יום: טובת יום תשכח רעה ורעת יום תשכח טובה ב"ס גני' יא כה. אל תמנע מטובת יום ובהלקח אח אל תעבר שם יד יד. — ובמשמ' מעשה טוֹב, מדה טוֹבָה: גם טוֹבוֹתָיו (של טוביה) היו אמרים לפני נחמ' ו יט. אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו ב"ב קסד:. אמר לה הקב"ה (לציון) רעותייך אני שוכח וטובותייך לא אשכח פסיק' רבתי, ותאמר ציון. וכל עונות האדם וחטאותיו כלם הם נמשכות אחרי החמר אשר לו לא אחרי צורתו אבל מדותיו החמודות וטובותיו הם נמשכים אחרי צורתו ר"י חריזי, מו"נ ג ח. — ואמר החכם: מי מבני אדם תאהב יותר מי שרבו טובותיו אצלו מבח' הפנינ', האהבה. כמו שאמר חכם אחד ממבחר הטובות הזריזות וההשתדלות בית מדו', מעל' הזריז'. — *בְטוֹבָה, ברצון טוב, בהסכמתו, שֶׁלֹא בְּטוֹבָה, על כרחו: פותחין את פיו (של הנדון לשרפה) בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו סנה' ז ב. רצה אדם לשמוע בטובתו משמיעין לו שלא בטובתו לשכח בטובתו משכחין אותו שלא בטובתו מכי' בשלח ד א. זו דרכו של רב"ג להסתכל בנשים וכו' מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן מד"ר בראש' סח. ויט אליה אל הדרך בעל כרחו שלא בטובתו שם פה. לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת מה עשו לה משכו את בנה לפניה והיתה מהלכת אחריו על כרחה שלא בטובתה שם פו. כמה בקש ירמיה שלא להתנבאות ונתנבא שלא בטובתו שם שמות ד. זה פרעה והמצריים שכיון שנתכלו במכות שלא בטובתם שלחו את ישראל שם כ. מה העבד בטובתו ושלא בטובתו משמש לאדוניו בעל כרחו כך אתם תעשו רצונו של מקום בטובה ושלא בטובה על כרחכם שם כד. אם הבאתה לפני קרבן ברצון ובטובה הוא קרבני ואם באונס על כרחך איני מעלה לך שתקריב לפני שם ויקר' כז. לחרש שהיה עושה איקונין של מלך מתוך שהוא עושה בה נשברה לתוך ידיו אמר המלך אלו בטובתו שיברה היה נהרג עכשיו ששיברה שלא בטובתו יטרד למטלון שם דבר' ב. מוטב שתראה בטובה קודם שתראה שלא בטובה פסיק' רבתי מג. אם ראה מוטב ואם לאו תראה שלא בטובתך שם. היו נוטלים אחד מהם והורגים אותו ועושים אותו איברים איברים ומשליכים אותו לפניהם והם רואים ומהלכים שלא בטובתן כשם שהלסטים עושים כשהם שובים את הצאן שם כט. עמדו (המוכסים) עליו (על אברהם) ופתחו את התיבה שלא בטובתו תנחומא לך לך ח. העין הזו רואה שלא בטובת אדם והאזן שומעת שלא בטובת אדם שם מקץ ה. — ואמר הפיטן: וגאולים השיבו לא יצאנו ברשותם, כי אם ביד רמה בעל כרחם שלא בטובתם יוצ' ז' פסח, חסדי. — *טוֹבַת עַיִן, בלי קנאה, בנדיבות, בלי קמוץ: משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל נדר' לח.. — °טובת נפש, טוּב לבו, רצון, שמחה: וחייב אדם לברך על הטובה בשמחה סמ"ג, מ"ע כז. — ובמשמ' עֹשר וברכה ביבול השדה  ובנכסים: עטרת שנת טוֹבָתֶךָ ומעגליך ירעפון דשן תהל' סה יב. הודו לה' שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו ואת עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה פסח' קיח..