*, ש"ז, מ"ר טַיָּלִים, — מי שדרכו לטַיֵּל תמיד, מי שהולך בטל,    Müssiggänger; désœuvr; idler: הטיילין1 בכל יום הפועלים שתים בשבת (כתוב' ה ו). שמקצת העם אינם בעלי אומנות אלא בטלים כל ימיהם כגון הטיילין ושובתי קרנות שכל ימיהן שובתין ממלאכה (סמ"ג, לאוין סה).