*, ש"ז, מ"ר טַסִּים, — לוח דק של מתכת,  Platte, Blech; toile; foil : השן שבטס שבפותחת ושבמפתח (כלים יג ו).  מלמד שהן (השמים) עשויין כטס (ירוש'ברכ' א ב ג).  ואין כל דבר יכול לעמוד בו (בהשמיר) אפילו נתון על גבי האבן או לתוך טס של מתכת מיד היה בוקע ויורד (שם סוט' ט כד:).  כתבו (את הגט) על טס של זהב (שם גיט' ב מד:).  טס של זהב יש לה (להאשה) על ראשה בחול חולקת בה שערה בשבת מניחתה כנגד פדחתה (שבת ס.).  מר לעשות לו טס ולחפור (שם צד:).  ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב ב' אצבעות ומוקף מאזן לאזן (סוכ' ה.).  הביא לו אפרכס נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים טס של כסף ולא עמדו מים כיון שנתן אצבעו עמדו מים (מד"ר בראש' ד).  נשתייר טס אחד דמות שור בידו (שם שה"ש, הוצא' גרינה' א).  שכן מנהג מרקעי פחים כשמניחים הטס על הסדן מכין תחלה בקורנס על הסדן (ר"חשבת קג:).  כי כאשר תעשה טס מברזל עשות ותלטשהו עד שתסור קדרותו וכו' אז יראה לך מן הצורה העליונה (חו"ה, חשבון הנפ' ד).  וטס של ברזל כמו סייף גובהו אמה על גבי המעקה סביב (רמב"ם, בית הבחי' ד ג).  — ומ"ר: העושה כלים מן העשת ומן החררה ומן הסובב של גלגל  ומן הטסין ומן הצפויין (כלים יא ג).  הטסים והצפויים ושאר כל המסמרות (שם יד ה).  שכן מרדדי טסי משכן עושין כן (שבת קג.).  והם מרקעין הטסים לחפות בו פסל העץ ליפותו (רד"ק ירמ' י ט).  טסי הכסף וזהב יחזקו אותם על העץ במסמרות והמקבות שיכו בהם עליהם (שם ד).  והאזורות שיש בראשם טסים של כסף או של זהב נחשת וברזל (אבן ירחי, המנהיג, הלכ' שבת).