*, ש"נ, מ"ר טַעְיוֹת, טָעוּתִים, טָעוּתֵיהֶם, — א) פעולת מי שטֹעֶה בדבר, Irrtum; erreur; error : אם נישאת למי שאין לו אשה ובנים תצא שלא בכתובה מפני שנשואיה נשואי טעות (תוספתא יבמ' ח ד).  המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא (ירוש' שבי' ה לו.).  פלוגין בטעות משנה שר' יוחנן אמר בטעות משנה שקול הדעת ר"ש בן לקיש אמר טעות משנה דבר תורה (שם כתוב' ט לג.).  יאוש של טעות היה (שם סנה' ו כג:).  דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי (שבת סג:).  קניין בטעות הוא וכל קניין בטעות חוזר (גיט' יד.).  במקום שיש חילול השם אפילו אבידתו (של הגוי) אסור ואמר שמואל טעותו מותרת (ב"ק קיג:).  זה הרב שהוא מחזיר להם (להתלמידים) טעותן (מד"ר קהלת, טובים השנים).  ומצאתי בדונש בשירו אשר שר טעות גדול בבנין הזה (תלמידי מנח' על דונש, טעות בשיר).  וזאת טעות גדולה כי אין הדעת סובלת שיפסוק הוא דברי השם (ראב"ע שמות לד ח).  הבטחון על האלהים בזה טעות וסכלות כי הבורא יתברך הניח ברשותנו בחירת עבודתו והמרותו (חו"ה, הבטחון ד).  — וטעוּת הבנה: ושמא טעות סופר הוא באלו המקומות או טעות הבנה (רשב"צ דורן, מג"א ה).  — ומ"ר טעיות: שתי טעיות טעה יואב באותה שעה (מכות יב.).  שלש טעיות עתיד שרו של אדום לטעות (שם).  שהוא מחוור להם טעיותיהן (מד"ר בראש' צח).  בדתי העובדי כוכבים טעיות הרבה יש (תנחומא קרח יא).  על כן טעה שתי טעיות ר' אדונים הלוי ז"ל (ראב"ע, צחות כד.).  וגם על גירסת שמא ישחט בן עוף ומנה שנים ובין אחיו בין תנור לכירים שהם טעיות גדולות (תשו' ר"ת מו).  כמה טעיות טעיתם (שם מח).  כי לא שמעתי יוצא מבית מדרשך אלא טעיות וקולות לנשים ולטפשים (שם מט).  ועל ההוא דהמפקיד אצל חברו בשטר טעית טעיות רבות (שם סו).  ואותו שהכניס פרוסה בתוך השלמה ובירך על הפרוסה היה טועה כמה טעיות  כי על השלמה יש לבצוע (שם קג).  — ןמשל: לא תתקן לבעל הטעות טעותו כי ילמד ממך חכמה וישוב לך לאויב (סקראט, מוסרי הפלסופ' ב א).  כפי שימעטו דברי האדם ימעטו טעיותיו (מבח' הפניני', השתיקה).  — וטעוּת בספר, שבוש: אין מדקדקין בטעיותיה (של המגלה) (ירוש' מגי' ב עג.).  אחריות טעות סופר הוא בין בשטרי הלוואה בין בשטרי מקח וממכר (ב"מ קו:).  ס"ת שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף יתקן (מנח' כט:).  ספר התשובות שהשיב ר' אדונים וכו' והיו בו טעיות סופר הרבה (שפת יתר לראב"ע).  יש נוסחאות מן הגמרא שכתוב בהן שהאומר לחבירו אל תפרעני אלא בעדים ואמר לו פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים אינו נאמן וטעות ספרים הוא ולפיכך טעו המורים על פי אותן הספרים (רמב"ם מלה ולוה יה ב).  — ומ"ר טָעוּתִים: שנעשו שני טעותים אלו בזדון או בשגגה (שו"ת חות יאיר סא).  — ב) כנוי להאלילים: מעשה בשלטון אחד שבא ממדינת הים להשתחוות לפעור אמר להם הביאו פר אחד וכו' אמרו לו אין אנו נזקקים בכך אלא שתגלה עצמך לו גירה בהם סנגדודים והיו מפצעים את ראשיהם אמר להם אוי לכם ולטעותיכם (ספרי דבר' קלא).  אמר הקב"ה למשה לך והכה את אלהיהן לפניהן וכו' הכה לטעות ויבושו הכומרים (תנחומא וארא יד).