טֹנֶף

°, טונף, ש"ז, —  כמו טֶנֶף:  ויראה מן התשוקה כפי כח קיבול המקבל כפי זכותו ונקיותו מן החונף ומן הטונף1 (מוסרי הפלסופ' א יט).


1 כך נוסח' הכ"י, ובנדפס הנוטף.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים