טִרְחָה
*1, ש"נ, מ"ר טִרְחוֹת, — כמו טֹרַח: צוהו (משה את יהושע) על המשאות ועל הטרחות ועל הריבות (ספרי במד' קלו). אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין (ברכ' נח.). כי הרבה טרחות טרחו ולריק יגעו בעיוניהם ולתהו והבל כחם כלו מבלי השיג שום תכלית (נפוצ' יהוד' יד).
1 בארמ' טירחא: משום טירחא דאחרון (ערוב' נד:). מועד משום טירחא הוא (מו"ק יג.). קא טרח טירחא (תמור' כד).