*, ש"ז, מ"ר טַרְחָנִים, —  מי שטבעו להטריח את זולתו:  היו יודעים שסרבנין וטרחנין הם אלא על מנת שתקבלו עליכם שיהו מקללים אתכם (ספרי במד' צא).  א"ל הקב"ה (למשה) בני סרבנים הן רגזנים הן טרחנין הן  (מד"ר שמות ז).  אמר לו הקב"ה ישעיה בני טרחנין סרבנים הם אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבני את הולך בשליחותי (שם ויקר' י).  אמר הקב"ה הפכפכין אתם טרחנין הם סרבנין הם לכלותן אי אפשר להחזירן למצרים אי אפשר להחליפן באומה אחרת אי אפשר (שם, רות א).