°, פָּעוּ' במשמ' ש"ז, מ"ר יְחוּמִים, סמי' יְחוּמֵי, — שיחמה אותו אשה, והוא כנוי פיטני לבּן:  ידיד אתוי עבר ידעך בעולם יחום זקוניו העלה לך לכליל (עבודה, אמיץ כח).  שור זעם יחומי ארם נהרים, חֻיבו בתבניתו לשוב אחורים (ר"א קליר, ב פסח, שור).  לכד זד יהיר ובאשמורו הכניע, ותכריך יחומיו שח זדים הכניע (יוצר לפורים, וישם לילה).