יִחוּם

°, ש"ז, — שה"פ מן יִחֵם, א) במשמ' חֹם הזווגי שממנו באה תחלת ההתעוררות, ובהשאלה להאדמה בראשית היצירה: פועל בחכמה, פקד אדמה, פלוט ביחומה, פראים ובהמה (יוצ' שבת בראש', אל נשא).  — ב) במשמ' התשוקות של האשה ההרה: וגם יקרה למעוברות להעצר הנדות תאוה נפסדת וכו' בחדש הרביעי ימעט המותר הזה ותמעט התאוה הזאת וזה נקרא בערבי אלוחם או אלוחאם ובלשוננו ייחום (קאנון ג יג ב ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים