פ"י, יָלָד, יָלְדָה, יָלָדָה, יָלַדְתִּי, יָלַדְתְּ, יֹלַדְתְּ, יְלָדְךָ, יְלָדֶךָ, יְלָדוֹ, יְלָדַתְנִי, יְלָדַתְךָ, יְלָדַתּוֹ, יְלִדְתִּיךָ, יְלִדְתִּנִי, יְלִדְתִּיהוּ, יָלְדוּ, יָלָדוּ, יָלַדְנוּ, יֹלֵד, יֹלְדָהּ, יֹלְדָיו, יֹלֶדֶת, יֹלְדוֹת, יָלוּד, יְלוּד, יָלֹד, לֶדֶת, לָלֶדֶת, לָלַת, לִדְתִּי, לִדְתָּהּ, לִדְתָּנָה, אֵלֵד, יֵלֵד, תֵּלְדִי, תֵּלֵדִי, תֵּלֵד, וַתֵּלֶד, יֵלְדוּ, תֵּלְדוּ, יֵלֵדוּ, יֵלֵדוּן, תֵּלַדְנָה, וַתֵּלַדְןָ,  —  א) יָלְדָה הָאִשָׁה בֵּן אוֹ בַּת, המליטה מבטנה את הולד שהיתה הרה בו, gebären; enfanter, accoucher; to bear: וצלה גם הוא יָלְדָה את תובל קין בראש' ד כב.  אתם ידעתם כי שנים יָלְדָה לי אשתי שם מד כז.  ואשתו עקרה ולא יָלָדָה שופט' יג ב.  כי יָלַדְתִּי בן לזקניו בראש' כא ז.  והנה לא היה בני אשר יָלָדְתִּי מ"א ג כא.  הנה נא את עקרה ולא יָלָדְתְּ והרית וְיָלַדְתְּ בן שופט' יג ג.  אל תיראי כי בן יָלָדְתְּ ש"א ד כ.  ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר יָלַדְתְּ לי ותזבחים להם לאכול יחזק' יו כ.  הנך הרה וְיֹלַדְתְּ1 בן בראש' יו יא, שופט' יג ה-ז.   שרה אשתך יֹלֶדֶת לך בן בראש' יז יט.  אמללה יֹלֶדֶת השבעה נפחה נפשה ירמ' יה ט.  הנה העלמה הרה וְיֹלֶדֶת בן ישע' ז יד.  ועל אמתם הַיֹּלְדוֹת אותם ירמ' יז ג.  האף אמנם אֵלֵד ואני זקנתי בראש' יח יג.  ואני והאשה הזאת ישבת בבית אחד וָאֵלֵד עמה בבית מ"א ג יז.  בעצב תֵּלְדִי בנים בראש' ג יו.  ואם שרה הבת תשעים שנה תֵּלֵד שם יז יז.  רעה עקרה לא תֵלֵד איוב כד כא.  ותהר וַתֵּלֶד את קין בראש' ד א.  ותהר בלהה וַתֵּלֶד ליעקב בן שם ל ה.  ואת בנותיכם תנו לאנשים וְתֵלַדְנָה בנים ובנות ירמ' כט ו.  ותהיינה לי (אהלה ואהליבה) וַתֵּלַדְנָה בנים ובנות יחזק' כג ד.  יום אשר יְלָדַתְנִי אמי אל יהי ברוך ירמ' כ יד.  והטלתי אתך ואת אמך אשר יְלָדַתְךָ על הארץ אחרת שם כב כו.  תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה יְלָדָתְךָ שה"ש ח ה.  כי כלתך אשר אהבתך יְלָדַתּוּ רות ד יה.  אוי לי אמי כי יְלִדְתִּנִי2 איש ריב ואיש מדון לכל הארץ ירמ' יה י.  אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את יְלִדְתָּנוּ3 כי פנו אלי ערף שם ב כז.  האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי יְלִדְתִּיהוּ2 במד' יא יב.  אמר אלי בני אתה אני היום יְלִדְתִּיךָ2 תהל' ב ז.  ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בְּלֶדֶת הגר את ישמעאל לאברם בראש' יו יו.  ותסף לָלֶדֶת את אחיו את הבל שם ד ב.  כמו הרה תקריב לָלֶדֶת תחיל תזעק בחבליה ישע' כו יז.  הנה נא עצרני יי' מִלֶּדֶת בראש' יו ב.   ותלד רחל ותקש בְּלִדְתָּהּ ויהי בהקשתה בְּלִדְתָּהּ ותאמר לה המילדת אל תיראי שם לה יו-יז.  ויהי ביום השלישי לְלִדְתִּי ותלד גם האשה הזאת מ"א ג יח.  —  ובהשמטת הדלת: וכלתו אשת פינחס הרה לָלַת4 ותשמע את השמועה וכו' ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה ש"א ד יט.  —  ובע"ח: אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וְיָלְדוּ כל הצאן נקדים בראש' לא ח.  ויחמו הצאן אל המקלות וַתֵּלַדְןָ הצאן עקדים נקדים וטלאים שם ל לט.  ותחת פארתיו (של הארז) יָלְדוּ כל חית השדה יחזק' לא ו.  הידעת עת לֶדֶת יעלי סלע וכו' וידעת עת לִדְתָּנָה איוב לט א-ב.  —  וגם לזכר: ועירד יָלַד את מחויאל ומחייאל יָלַד את מתושאל ומתושאל יָלַד את למך בראש' ד יח. במקור נדפס 'יט'.  קרא דגר ולא יָלָד עשה עשר ולא במשפט ירמ' יז יא.  שמע לאביך זה יְלָדֶךָ ואל תבוז כי זקנה אמך משלי כג כב.  יֹלֵד כסיל לתוגה לו שם יז כא.  —  ובמשמ' מיוחדת של יציאת הולד מבטן אמו שאל הנביא: שאלו נא וראו אם יֹלֵד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ירמ' ל ו.  —  וזכרים ונקבות יחד: וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וַיֵּלֵדוּ בראש' כ יז.  גם כי יֵלֵדוּן והמתי מחמדי בטנם הוש' ט יו.  לא יגעו לריק ולא יֵלְדוּ לבהלה ישע' סה כג.  אביו ואמו יֹלְדָיו זכר' יג ג.  —  ובהשאלה, יָלַד דבר, גרם שיתהוה הדבר שלא היה קודם: תהרו חשש תֵּלְדוּ קש ישע' לג יא.  יחבל און והרה עמל וְיָלַד שקר תהל' ז יה.  הרינו חלנו כמו יָלַדְנוּ רוח ישע' כו יח.  הרה עמל וְיָלֹד און איוב יה לה.  מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי יְלָדוֹ שם לח כט. בטרם לֶדֶת חק כמוץ עבר יום צפנ' ב ב.  אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה-יֵּלֶד יום משלי כז א.  —  ומצוי בתו"מ.  ומקו' *לֵילֵד: קטנות שאינן ראויות לילד מחזירין אותן מיד יבמ' ג י.  בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו חול' ד א.  בשעה שכורעת (האשה) לילד יריכותיה מצטננות סוט' יא:.  בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה נדה לא:.  —  ופָעוּל יָלוּד, שנולד: אדם יְלוּד אשה קצר ימים ושבע רגז איוב יד א.  מה אנוש כי יזכה וכי יצדק יְלוּד אשה שם יה יד.  ומה יצדק אנוש עם אל ומה יזכה יְלוּד אשה שם כה ד.  —  ואמר בן סירא: לא נחלק לאנוש זדון ועזות אף לילוד אשה ב"ס גני' י ח.  —  ומצוי דבר זה בתו"מ: עמדו ואשמעה כאדם שאומר אשמע דבר מפי רבי אשרי ילוד אשה שכך היה מובטח שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עמו ספרי במד' סח.  ועתה נפשנו יבשה אין כל אמרו עתיד מן זה שתיפח במעיהם כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא יומ' עה:.  אעפ"י שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה א"ר הושעיא אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו מד"ר ויקר' לה.  והנה יי' נצב עליו וגו' א"ר הושעיא אשרי ילוד אשה שכך ראה המלך ופמליא שלו נצבים עליו ומשמרים אותו שם במד' ד.  גער (קמואל המלאך) במשה ואמר מה לך בקדושי עליון אתה ממקום הטנופת באת ומהלך במקום טהרה ילוד אשה מהלך במקום אש פסיק' רבתי כ.  —  ובמוכרת *יָלוּד: הוציא (העובר) את ראשו אע"פ שהחזירו הרי הוא כילוד חול' ד א.  יצא (הולד) מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד נדה ג ה.  יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה ואין חייבין עליו קרבן ר"ש אומר הרי זה כילוד מד"ר ויקר' כז.  בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה בשביל העובר שהילוד הוא שמאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל רמב"ם תרומ' ח ד.  שהרי לא הניח יעקב בנים ילודים אלא ראובן ושמעון רשב"ם ב"ב קמב:.    

—  נִפע', נוֹלַד, נוֹלָד, נוֹלְדוּ, נוֹלָדִים, הִוָּלֵד, הִוָּלֶד, הִוָּלְדוֹ, אִוָּלֵד, אִוָּלֶד, תִּוָּלֵד, יִוָּלֵד, יִוָּלְדוּ, יִוָּלֵדוּ,  —  א) שילדה אותו אשה: הנה בן נוֹלָד לבית דוד יאשיהו שמו מ"א יג ב.  ויקרא אברהם את שם בנו הַנּוֹלַד לו אשר ילדה לו שרה יצחק בראש' כא ג.  שני בניך הַנּוֹלָדִים לך בארץ מצרים שם מח ה.  בני יהודה ער ואונן ושלה שלושה נוֹלַד לו מבת שוע הכנענית דהי"א ב ג.  ואברהם בן מאת שנה בְּהִוָּלֶד לו את יצחק בנו בראש' כא ה.  פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הִוָּלְדָהּ הוש' ב ה.  טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הִוָּלְדוֹ קהל' ז א.  יאבד יום אִוָּלֶד בו איוב ג ג.  הראשון אדם תִּוָּלֵד ולפני גבעות חוללת שם יה ז.  הלבן מאה שנה יִוָּלֵד בראש' יז יז.  שור או כשב או עז כי יִוָּׁלֵד והיה שבעת ימים תחת אמו ויקר' כב כז.  וִַיִּוָּלֵד לחנוך את עירד בראש' ד יח.  וַיִּוָּלֵד ליוסף בארץ מצרים וכו' את מנשה ואת אפרים שם מו כ.  בנים אשר יִוָּלְדוּ להם דור שלישי דבר' כג ט.  למען ידעו דור אחרון בנים יִוָּלֵדוּ יקמו ויספרו לבניהם תהל' עח ו.  בני נח שם חם ויפת וַיִּוָּלְדוּ להם בנים אחרי המבול בראש' י א.  —  ובא גם נוּלְּדוּ: ואלה נוּלְּדוּ5 לו בירושלם דהי"א ג ה.  אל נוּלְּדוּ5 להרפא בגת שם כ ח.  ובתו"מ כמו"כ.  —  *וביצה: ביצה שנולדה ביום טוב ביצ' א א.  —  ובהשאלה, *נוֹלְדָה הירח, נראתה שנית להשוכנים על הארץ אחרי שהיתה נסתרה מעיניהם: נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה ר"ה כ:. —  ובמשמ' דבר שנתהוה פתאם: היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו כתוב' ז ח.  האיש שנולדו בו מומין אין כופין אותו להוציא שם ט.  ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע בכור' ב ג.  נולד לו מום בתוך שנתו מותר לקיימו כל שנים עשר חדש שם ד ב.  הצורם באוזן הבכור הרי זה לא ישחט עולמית דברי ר"א וחכ"א כשיולד לו מום אחר ישחט עליו שם ה ג.  במומין שאין דרכן להיוולד אבל במומין שדרכן להיוולד אפילו משנכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ירוש' כתוב' ז נא ד.  כל בהמה או עוף שנולד בהן ספק טרפות רמב"ם שחי' יא א.  כל בהמה חיה ועוף הרי הן בחזקת היתר עד שיולד להן דבר שחוששין לו שם ג.  —  ובמשמ' דבר שיתהוה אחר כך: איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם ר"א אומר עין טובה וכו' ר' שמעון אומר הרואה את הנולד אבות ב ט.  אמר ר' אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין נדר' ט ב.  ר"א אומר יש דברים שהם כנולד ואינן כנולד שם ג.  איזהו חכם הרואה את הנולד תמיד לב..  שישנו חכם לב רואה את הנולד ומחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה מד"ר במד' יד.

— פִע', יִלֵּד,  —  עשה שיֵלֵד, יִלְּדָה את היולדת, עזרה לה ללדת: ויאמר (פרעה למילדות העבריות) בְּיַלֶּדְכֶן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה שמות א יו.  —  ובתו"מ: אין מילדין את הבהמה ביום טוב אבל מסעדין ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום שבת יח ג.  החכמה הבאה לילד והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס ר"ה ב ה.  בת ישראל  לא תילד את העובדת אלילים מפני שמילדת בן לע"א אבל נכרית מילדת בת ישראל ע"ז ב א.  מיילדה מבחוץ אבל לא מבפנים לא תכניס ידה לפנים שלא תמיק את העובר במעיה ירוש' שם ב מ ג.  —  ובהשאלה, °יִלֵּד סְבָרות מדָבר וכדומה, למד מהדבר סברה: וכאשר תתחזק בינתו ויתמיד עליה יורהו הבורא שרשי המלאכה וכלליה ומילד מהם תולדות שלא למדם מזולתו מבני אדם חו"ה, חשב' הנפש ג.  קחהו (את הספר) אליך לזכרון ודון על נפשך דין אמת והפך בו וילדהו והדבק אותו אל לבך ומצפונך שם, הקדמ'.  

— פֻע', יֻלַּד6,  יֻלָּד, יוּלַּד,  —  כמו נפע', שנולד: ולשת גם הוא יֻלַּד בן בראש' ד כו.  ולעבר יֻלַּד שני בנים שם י כה.  אלה בני יעקב אשר יֻלַּד לו בפדן ארם שם לה כו.  אלה בני רחל אשר יֻלַּד ליעקב שם מו כב.  ובני יוסף אשר יֻלַּד לו במצרים נפש שנים שם כז.  יֻלַּד בן לנעמי רות ד יו.  כי ילד יֻלַּד לנו בן נתן לנו ישע' ט ה.  האיש אשר בשר את אבי לאמר יֻלַּד לך בן זכר ירמ' כ יה.  —  ומלא ו יוּלַּד, יוּלָּד: ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יוּלַּד לישראל  שופט' יח כט.  כי אדם לעמל יוּלָּד ובני רשף יגביהו עוף איוב ה ז.  מה נעשה לנער הַיּוּלָּד שופט' יג ח. —  ולנק' יֻלְּדָה: והנה רבקה יצאת אשר יֻלְּדָה לבתואל בן מלכה בראש' כד יה.  —  ומ"ר יֻלְּדוּ: ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות יֻלְּדוּ להם ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה בראש' ו א-ב.  אלה בני עשו אשר יֻלְּדוּ לו בארץ כנען שם לו ה.  גם בני מכיר בן מנשה יֻלְּדוּ על ברכי יוסף שם נ כג.  אלה יֻלְּדוּ בחברון ש"ב ג ה.  ואת ארבעת אלה יֻלְּדוּ להרפה בגת שם כא כב.  —  ומד"ב: ארור היום אשר יֻלַּדְתִּי בו ירמ' כ יד.  —  ונכחים: והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא יֻלַּדְתֶּם שם ושם תמותו ירמ' כב כו.  —  ובהשאלה, נהיה, יצא מן האין אל היש: בטרם הרים יֻלָּדוּ ותחולל ארץ ותבל תהל' צ ב.  —  ובהשאלה בלשון החקירה, תולדה מְיֻלֶּדֶת, שעל פי ההגיון תולדה זו מוכרחת ממה שקדם: כי כפי ברור ההקדמות ורוב מספרם ויושר סדורם תהיה התולדה המיולדת מהם בבירורה וחשיבות מעלתה וכן הרכבת המרקחת במלאכת הרפואות כי תועלת המרקחת וכח מעשיה יהיה לפי כח הסממנים אשר הורכבה מהם המרקחת חו"ה, חשב' הנפש ד.

— פִעֹל ובינ',יִלּוֹד7, יִלּוֹדִים, יִלֹּדִים,  —  כמו נוֹלַד, נוֹלָדִים, geboren; né; born: ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הַיִּלּוֹד היארה תשליכהו שמות א כב.  גם הבן הַיִּלּוֹד לך מות ימות ש"ב יב יד.  וכל העם הַיִּלֹּדִים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו יהוש' ה ה.  ואלה שמות הַיִּלֹּדִים לו בירושלם ש"ב ה יד.  על הבנים ועל הבנות הַיִּלּוֹדִים במקום הזה ירמ' יו יג.  —  ובמשנה: הנודר מן הילדים8 מותר בנולדים נדר' ג ט .  הוא (ר"א הקפר) היה אומר הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון אבות ד כב.

— הִפע', הוֹלִיד, הֹלִיד, הוֹלִידָהּ, הוֹלַדְתָּ, הוֹלִידוּ, הוֹלִדוּ, מוֹלִיד, מוֹלִידִים, מוֹלִדִים, אוֹלִיד, תּוֹלִיד, יוֹלִיד, וַיּוֹלֶד, וַיֹּלֶד, הוֹלֵיד,  — הוֹלִיד האב את הילד, גרם בהזדוגות להאם שיוָּלֵד הילד: ויהיו ימי אדם אחרי הוֹלִידוֹ את שת שמנה מאות שנה בראש' ה ד.  ויחי שת אחרי הוֹלִידוֹ את אנוש שבע שנים שם ז.  תרח הוֹלִיד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוֹלִיד את לוט שם יא כז.  אברהם הוֹלִיד את יצחק שם כה יט.  ומולדתך אשר הוֹלַדְתָּ אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם שם מח ו.  וממשפחתם אשר עמכם אשר הוֹלִידוּ בארצכם ויקר' כה מה.  ולהגרים הגרים בתוככם אשר הוֹלִידוּ בנים בתוככם יחזק' מז כב.  האני אשביר ולא אוֹלִיד יאמר יי' אם אני הַמּוֹלִיד ועצרתי אמר אלהיך ישע' סו ט.  ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם הַמּוֹלִדִים אותם בארץ הזאת ירמ' יו ג.  קחו נשים וְהוֹלִידוּ בנים ובנות שם כט ו.  כי תוֹלִיד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ דבר' ד כה.  בנים ובנות תּוֹלִיד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי שם כח מא.  שנים עשר נשיאם יוֹלִיד ונתתיו לגוי גדול  בראש' יז כ.  אם יוֹליד איש מאה ושנים רבות יחיה קהל' ו ג.  ויחי אדם שלשים ומאת שנה וַיּוֹלֶד בדמותו כצלמו בראש' ה ג.  וַיּוֹלֶד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת שם ו י.  וַיּוֹלֶד גלעד את יפתח שופט' יא א.  —  והוֹלִיד אשה, דומה לפעל, עשה שהאשה תֵּלֵד, ובמליצה הוֹליד את הארץ, עשה שהארץ תַּלַד, שתתן פרי: כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ וְהוֹלִידָהּ והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל ישע' נה י.  —  ובהשאלה, הוֹלִיד דבר, עשה שהדבר יהיה אחרי שלא היה, ויֵצא מאין ליש: היש למטר אב או מי הוֹלִיד אגלי טל איוב לח כט.  —  ובדברים רוחניים, מָפשטים: הרו עמל וְהוֹלֵיד און ישע' לט ד.  —  ובתו"מ ובסהמ"א כמו"כ בכל המשמעות: לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוליד נדר' ג ט.  ניקב (הגיד) מלמטה פסול מפני ששופך נסתם כשר מפני שמוליד וזה הוא פסול שחוזר להכשרו תוספתא יבמ' י ד.  כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט בכור' ז:.  כל שזכרותו מבחוץ מוליד מבפנים מטיל ביצים כל שתשמישו ביום יוליד ביום בלילה יוליד בלילה כל שתשמישו בין ביום בין בלילה יוליד בין ביום בין בלילה שם ח..  את מוצא צדיק מוליד צדיק רשע מוליד רשע  מד"ר שה"ש א א.  —  °והוליד אשה: מי שירצה לעזור להוליד אשה שיש בה מחלה שתמנענה מההריון יש לו שני דרכים מאזני צדק, אלגזלי 43.  — ובכלל על הזכרים והנקבות יחד, במשמ' הביא לעולם בנים ובנות: והוא (פרעה) חשב למעטן מפריה ורביה אמר מתוך שאינן ישינין בבתיהן אינן מולידין מד"ר שמות א.  —  ובלשון המחקר, °כח המוליד, הכח הטבעי שיש בצמחים ובע"ח שיוָלד מהם בדמותם וצלמם: (כח) הזן והמוליד והמצייר ראב"ע קהל' יב ג.  הנפש הצומחת אשר ממנו שלשה כחות והם כח הזן וכח המגדל וכח המוליד בדומה ר"י א"ת, רוח חן א.  דע כי פעולת נפש הצומח אף בבעלי חיים היא בטבע לא בכונה ורצון הלא תראה כי היא גם כן באילנות על כן יש שקראוה נפש טבעית וממנה כח הזן וכח המגדל וכח המוליד בדומה וכו' וכח המוליד בדומה הוא הכח הצריך להתמדת המין והוא הכח אשר בטפת הזרע לחדש גוף דומה למולידו בעצם שם ב, ומצוי מאד בספרות המחקרית.  —  ובהגיון, °הוליד סברה מסברה: כל גשם לו מקום ואין מקום לבורא ותוליד הגשם אינו הבורא עוד יתהפך זה ויוליד הבורא אינו גשם כל  מלאכ' ההגיון, הקש.  ממה שאמר לו אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך מזה הוליד כי כמו שמשה נקרע לו ים סוף כך יקרע ליהושע מי הירדן ר"י אברבנאל, יהוש' ג.  ומזה הוליד שאם היתה הכונה האלהית וכו' שם.  האל יתברך לי נתנו ולא נתן הנער לאלקנה אישי ומזה הולידה תולדה המחוייבת והיא גם אנכי השאילתיהו לה' הוא, ש"א א כז.  יבקשו ההקדמות ואח"כ יולידו התולדה אשר היא תכלית מכוונם דרך אמונ' לר"א ביבאגו א ג.  ולולא האור ההוא לא היו נראים אליו ואז יוליד שאין הראות באמת מבלתי האורה שם א א.  ואותם המופתים שיקדמו יקראו גם הקדמות ומהם יבנה מופת מוליד ר"ל שיוליד גזרה אמתית אשר נקראת ארגומינטו פי' כ"ה הקד' של מורה לר' הלל, בסוף תגמ' הנפ'.  —  ובדקדוק, °הולִיד נח וכדומה, עשה שישָׁמע קול אות נחה: ואם למד הפעל גרונית יוליד נח בקריאה בין העין והלמד רד"ק מכלול, שדה"פ י. 

— הָפע', הוּלַד, הוּלֶּדֶת, הֻלֶּדֶת: ויהי ביום השלישי יום הֻלֶּדֶת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו בראש' מ כ.  ביום הוּלֶּדֶת אותך לא כרת שרך וכו' ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הֻלֶּדֶת אתך יחזק' יו ד-ה. 

— הִתפ', הִתְיַלֵּד,  —  א) הִתְיַלֵּד על משפחה מן המשפחות, אמר או הראה או כתב את עצמו למשפחה פלונית: ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני וַיִּתְיַלְּדוּ על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה במד' א יח.  —  ב) °כמו נולד, ובהשאלה לדברים חמריים במשמ' מתהוה: וכן המים המתילדים תוך הארץ הם נובעים ובוקעים ועולים למעלה ר"י א"ת, רוח חן ז.  המים בהיותם על האויר או בהתילדם שם מן העבים ישובו דרך ישרה לארץ ולימים שם.  וכן הקשת כי יתילד באד הלא באמצעות אור השמש ומן הדין היה כפי טבע המציאות שיכסו המים היבשה ואז לא יהיה איד כי הוא יתילד מהתהפכות הניצוץ בדבר הקשה רש"ט שפרוט, פרד' רמונ', סדר מועד.  המים הנוזלים בעין או הצפורן הנקרא בערבי טאפרה המתילד עליו אמונה רמה ב ג.  — וביחס להלבנה, התחדשה ונגלתה: כי הוא (בטלמיוס) העיד אמר כי בכל  שהיה מעיין את הירח בכל ימי החדש וכו' ומצא כל אחד מזוויות חלופו עודפת על המדה הראויה לה לפי חלופו הפשוט והיה מוצא רבוי הזוויות הזה מתחיל להתיילד מעת הקבוץ והולך ומתגדל עד עת הרביע הראשון לחדש ומאז הוא הולך ומתמעט במדתו עד שיכלה ויתום בעת ההקבלה האמצעית ומאז ואילך יחזור לו רבוי הזויות הזה להתיילד ולהתגדל מעט מעט עד הרביע השני יסו"ע לר"י ישראלי ג טז.  ואתה יכול להכיר המסיבה המזרחית הזאת בירח וכו' כבר התחיל להתיילד בה ולהראות כעין קשת דקה של זוהר שם ב ז.  —  ובדברים מפשטים והגיוניים: ואמרתי שמא המין הזה מן המצות אינו מתילד למצות רבות ועל כן הניחו אותם ולא חברו בהם ספר מיוחד וכאשר חקרתי על מספרם ופרקיהם מצאתים לרוב מאד בהתילדם הקד' חו"ה.  ואז אחי תתילד בנפשך תולדה מעולה ורמה שם, חשב' הנפש ד.  אלו הארבעה הקדמות נתילדו על ארבעה הקשים כל מלאכת ההגיון, הקש.  המקרים מתילדים ממנו מקור חיים לרשב"ג ד ג.  נמנע עצמינו מלהביא ראיותיהם בהיתר הספקות אשר אפשר שיתילדו בשאלה הזאת אוהב משפט על איוב יא.  כמנהג הנער בהתחילו לקרוא ספר גדול שמעיין בסופו כמה הוא ארוך ומתילד בתוכו התרשלות וקוצר רוח לאריכותו המאירי משלי יז.  מה שהוא יוצא מהן היה רק קלקולים גדולים ומיני דברים רעים שהיו יוצאים ומתילדים בעולם אם הם היו הפועלים ועושים הבריאה רמח"ל, חוקר ומקובל 19.